בגוף של כל אחד מאיתנו יש מקדש לאחד הכוחות הקוסמיים העמוקים והגדולים ביותר — ארוס.

כל אחד יכול לשאול את עצמו: בין מה למה אני מחבר\ת בחיי? איזה רחוב אני? האם אני רחוב עירוני, או דרך בינעירונית? האם יש בי הרבה רמזורים או שאני אוטוסטרדה? אולי אני בכלל שביל למטיילים מטיבי לכת?

חשבתם פעם מה היה קורה אילו שרה והגר היו מצליחות להתגבר על הקנאה, הפחד והשנאה ולחיות יחד למרות הכל?

כשאנשים שפוגשים אותי כיום שומעים שפעם הייתי חרדי, חסיד, רב ושומר הלכה קפדן הם תמיד שואלים איך??? איך הפכת מכזה לכזה?

במאמר קצר זה אני מבקש להצביע על שלושה רבדים בתרגולי אהבה, טנטרה ומיניות מקודשת, על פי שיטת הבעל שם טוב של ”עולמות, נשמות ואלוהות“.

צדק מעגלי מכיר בכך שגם האחר, השונה, מי שנדמה לי שלגמרי טועה ומטעה, למעשה מחזיק בחלק מסויים מן האמת הגדולה.

על פי התלמוד ניתן לומר די בבירור, שבעולמם של חכמי המשנה והתלמוד מיניות מקודשת היוותה חטיבה חשובה בתורת הסוד העברית הקדומה.

כל קונפליקט הוא הזמנה מנשמתנו לצמוח. החיים מלאים הזדמנויות לצמיחה וחניכה שהנשמה שמה בפנינו. הזדמנויות להתעוררות.

אני לא מאמין שיש משהו אחר שיגאל אותנו מהשמדה עצמית חוץ מחיבור עמוק ודתי ביסודו אל האהבה ככוח אלוהי.

הטעם לאיחור ביאת משיח הוא משום שאנשים לא מאריכים מספיק בסוד הנשיקות שקודם הזיווג

הייתי האיש הזה שסוחבים בשתי זרועותיו על החוף, האיש הזה שכמעט מת ואין בו כוח להזיז אצבע. להזיז אצבע לא היה לי כוח, אבל לחייך חיוך גדול יכולתי.

הנפילה הגדולה של המונותאיזם מתרחשת כאשר מחליפים המאמינים את הקשר החי והרוטט עם האחדות הגדולה, בעבודת "האל האחד".

היכולת לקדם בברכה את שברון הלב מאפשרת לנו לעקוב בתשומת לב אחר הזרם האקסטטי של כוח החיים.

”היטלר ומוסוליני היו מנהיגים גדולים, שהניעו מיליונים לפעולה, אבל הם עשו זאת מתוך פחד. אנחנו צריכים כיום מנהיגים שיניעו מיליונים לפעולה מתוך אהבה“