בכתבי מורי החסידות מהדורות הראשונים נאמר שתפילה היא זיווג עם השכינה. כלומר אם התפילה היא זיווג, אז גם הזיווג יכול להיות תפילה.

קונפליקט אינו בעיה שיש להתמודד איתה - אלא מתנה שמחכה להיפתח בתשומת לב. כבן מזל מאזניים, אני נמשך באופן טבעי להרמוניה ונוטה להימנע מעימותים. ובכל זאת, דרך מערכות היחסים העמוקות וארוכות הטווח שלי, למדתי שהרמוניה אמיתית לעולם אינה צומחת מהימנעות מקונפליקט או טאטוא שלו מתחת לשטיח.

כדי להנהיג יש להיות עניו. ענווה איננה הקטנה עצמית אלא עמידה בעוצמה במהות שעבורה נבראתי. כשמשה אומר לאלהיו ”מי אנכי כי אלך אל פרעה?“ הוא מקטין את עצמו, וזו איננה ענווה. ענווה היא הידיעה כי האלהות עמנו ולכן ”מי אנכי שלא אלך אל פרעה??“

במאה השמונה עשרה חי בפולין יהודי אחד שטען בתוקף, שמאחורי כל הדתות יש שורש חי של אמת עמוקה ונסתרת, אבל הדתות עצמן, היהדות הנצרות והאיסלאם, אינן אלא ענפים מעוותים שחיבים לגזום.

ההבדל בין חוויה טראומתית למסע חניכה איננו הבדל חיצוני אלא פנימי. ההבדל נעוץ באופן בו ממסגר האדם את החוויות הקשות שעבר ומעבד אותן. 

ההכרה בניצוצות נשמתנו שנמצאים במקומות אליהם אנחנו מגיעים היא הזמנה לאינטימיות, במקום בו אנו עלולים לעטות שריון של ריחוק כמגננה.

מאמר שנכתב בשנת 1999, בעקבות סערה שקמה ב"ישיבת שיח", ישיבה האורתודוקסית בה לימדתי בירושלים. למרות היותה ידועה כישיבה שפתוחה לרעיונות חדשים, הדברים אותם ביטאתי בפומבי באותה תקופה החרידו את אמות הסיפים.

החיים הם רצף של התנסויות, שבאות וחולפות כתוצאה מאינטראקציות שונות. אלא שהאופן בו אנו חווים את אותן התרחשויות ומגיבים להן שונה ברמות תודעה שונות.

במקום להחיל על התפילה את ”דפוס בית המשפט“ דומה שהכילו המיסטיקנים על התפילה את ”דפוס חדר המיטות“

בגוף של כל אחד מאיתנו יש מקדש לאחד הכוחות הקוסמיים העמוקים והגדולים ביותר — ארוס.