רשמים אישיים ממסע עלייה לרגל אל שבתאי צבי במנוטנגרו

אני יושב עכשיו וכותב בנקודת תצפית יפהפיה, בה אהב שבתאי צבי לשבת, ולהשקיף על מפרץ הים שלמרגלות מצודת אולצ‘ין שבמונטה-נגרו. בשנתיים האחרונות ניצב פה פסל גדול של שבתאי צבי האוחז מגילת-ספר ומידו משתלשלת שרשרת תפילה איסלמית. גני, בעל המסעדה, סיפר לי ששבתאי צבי היה מיודד עם אבי אבות אבותיו שהיה בעל הבית הסמוך מימין ואהב לבוא לפה להשקיף אל האופק. היום יש פה מלון ומסעדה ששיכים לגני, ובבית אבותיו יש סאונה.  

למונטנגרו הוזמנתי על ידי חברתי דולורס, שארגנה את פסטיבל הטנטרה הראשון במונטנגרו, וביקשה שאבוא ללמד בו. כמובן שהסכמתי מיד. כבר שנים שמקננת בי התחושה שעלי לחפש את קברו של שבתאי צבי, שנמצא לפי דעות חוקרים רבים במונטנגרו. מה שלא ידעתי זה שפסטיבל הטנטרה יתרחש במרחק 13 קילומטר בלבד מהמצודה בה בילה שבתאי צבי את שנותיו האחרונות. 

הפסטיבל התקיים על אי מיוחד במינו שנוצר בדלתא של הנהר הזורם אל הים האדריאטי על חוף נודיסטים ותיק שנקרא אדה-בוייאנה. עוד מימי יגוסלביה הקומוניסטית מי שמסתובב על החוף הזה עם בגד ים מתבקש על ידי השומרים להתפשט או לעזוב את המקום לאלתר. ברוב המקומות בעולם פסטיבלי טנטרה צריכים לקבל אישור מיוחד לקיים סדנאות בעירום. למרבה האירוניה, הפסטיבל הספציפי הזה קיבל אישור מיוחד שמאפשר למשתתפים להשאר לבושים אם הם רוצים. היתכן שהשפעתו הרדיקלית של ש“צ רובצת על החוף הזה? תהיתי לי.

התאריכים בהם התקיים הפסטיבל, בין כיפור לסוכות, הכו בי כמכת ברק: יום כיפור הלא הוא יום פטירתו של שבתאי צבי! האיש המיוחד הזה נולד בצום תשעה באב באיזמיר, ומת 50 שנה אחר כך, ביום כיפור, 17 לספטמבר 1676, בעיירה אולצ‘ין, אליה הגלה אותו הסולטן התורכי. ביום הולדתו וביום פטירתו צמים היהודים את הצומות החשובים ביותר שלהם. שבתאי צבי, מאידך, ביטל את הצומות. 

האומץ להיות אדם המסור לאלהיו בניגוד למוסכמות הדת

כמה אומץ צריך היה כדי להיות אדם רדיקלי כל כך במאה ה 17? באותו תקופה העולם כולו היה מאד דתי. היהודים היו מאד יהודים, המוסלמים מאד מוסלמים והנוצרים היו מאד נוצרים. באותה תקופה ממש חי במערב אירופה ברוך שפינוזה. שפינוזה שהיה פילוסוף כפר בעיקרי הדת היהודית ונודה על ידי הרבנים. הוא נצרך לאישור מיוחד ממלך הולנד כדי לעזוב את הקהילה היהודית ולא להצטרף אוטומטית לקהילה הנוצרית. שפינוזה, כך אומרים, היה האדם הראשון בעת החדשה שבאופן רשמי לא השתייך לדת כלשהי.

שבתאי צבי, שחי באותה תקופה בצידו המזרחי של אגן הים התיכון, לא קיבל אישור שכזה, ויחד עם זאת במידה רבה עולמו הפנימי היה חופשי מהשתייכות למסגרות הדתיות. כמו שפינוזה גם ש“צ היה אדם מאמין, המסור לאמונתו מעל ומעבר. אך שלא כשפינוזה שדיבר על אהבת אלוהים שהוא היקום בעצמו, ואין בו פן אישי, הרי שעבור ש“ץ העיקר היה הקשר האישי עד מאד עם אלוהיו. כפי שכתב באגרותיו לדת ולתורה אין כל משמעות ללא קשר חי ואישי לאלוהים. משום כך הסכים ש“צ להמיר את דתו לאיסלאם, כשחרב הסולטן נחה על צווארו. היהדות הנצרות והאיסלאם היו בעיניו מסגרות ריקות וחסרות מעוף, מסגרות שאין בהן ממש מבחינה דתית אמיתית. לקפד את ראשו למען אחת מהן, גם אם לתוכה במקרה נולד, יהיה מוזר ביותר. 

ש“צ היה מסור לאלהי האמת, איתו היה לו קשר אישי, ישיר ואינטימי — כפי שהראה והסביר באופן נפלא פרופסור יהודה ליבס מהאוניברסיטה העברית המחקריו הרבים אודות התנועה השבתאית:

”התנועה המשיחית השבתאית היא בעיקרה תנועת גאולה דתית, לאו דווקא פוליטית. אינני מתכוון לתנועת גאולה שהיא דתית… אלא לגאולת הדת עצמה, שהיא היתה מטרת השבתאות - גאולה וחידוש של הדת והאמונה ושל אלוהי האמת. בעיני השבתאים, הגלות היא גלות הדת, ומקום גלותה הוא המסורת המאובנת, ששכחה כבר את מקורה ומטרתה. בספרות השבתאית, הפסוק הרגיל ביותר לתיאור הגלות הוא 'וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת [... ] וללא תורה' (דה"ב סו :ג), וכפי שהטיב לפרשו שבתי צבי עצמו באיגרתו הנזכרת לאחיו : ' מכיון שאין להם אלהי אמת תורתם אינה תורה'. ” (יהודה ליבס, ”המשיחיות השבתאית“, פעמים עמ‘ 17) 

מגורש, מגורש, מגורש! לעיירת נופש

המיין-סטרים היהודי הצליח להכתים את שמו של שבתאי צבי כ“משיח שקר“. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בעובדה המצערת, שבעת בה הפיץ נתן העזתי באגרותיו הרבות את הבשורה על בוא המשיח, תלו בו מיליוני היהודים מתימן ועד גליציה את תקוותיהם המשיחיות הרגילות. מבחינתם משיח צריך להביא לגאולה פוליטית, לשחרר את היהודים מעול הגויים ולהקים את מלכות ישראל בארץ האבות. אולם כל זה לא עניין במיוחד את שבתאי צבי עצמו. 

ביום בו התאסלם משיחם והודיע שאלהי האמת נעדר מהדת היהודית, נכזבה תוחלתם של ההמונים, והם החלו להאשים את ש“ץ במשיחיות שקר. מבחינתם הוא אמנם כשל ואכזב, אך מבחינתו הם היו אלו שלא הבינו מה משמעות הגאולה המשיחית האמיתית. שבתאי צבי מעולם לא התעניין בהוצאת היהודים מהגלות, כמו שהתעניין בהוצאת הגלות מהיהודים, ולא רק מהיהודים אלא מבני האדם כולם.

מספר פעמים כמעט ועלה לו הדבר בחייו. פעמים רבות הוא גורש ונרדף, על ידי היהודים ובסופו של דבר גם על ידי המוסלמים, עד שיצאה נשמתו בגלות כשהיה במונטה-נגרו. עד שהגעתי לאולצ‘ין המושג ”מת בגלות“ נשמע לי מדכא למדי. רק כשישבתי על המרפסת ההיא, שתיתי יין אדום והשקפתי על הנוף המקסים שגם הוא אהב להשקיף עליו הבנתי שזו גלות ממש ממש לא רעה. ש“ץ נשלח עם אשתו לעיירת נופש יפה, הרחק מהמולת התככנות האינסופית של קהילות היהודים, וקיבל דירה במגדל עם נוף משגע. אחלה דיל.  מישהו יצא מהסאונה. החלפנו מבטים. הוא זיהה אותי כאחד המורים בפסטיבל. אני לא זיהיתי אותו, אבל הוא היה אוסטרי חביב שהתארח במלון, והחליט להזמין אותי על חשבונו להנות מהסאונה. ירדתי קומה, פשטתי את בגדי, התעטפתי במגבת לבנה ונכנסתי לבדי לסאונה חמה בביתו של חברו הטוב של שבתאי צבי. איזו מתנה! שרתי שירי תפילה, קפצתי למקלחת קרה, שפכתי מים על האבנים החמות, הזעתי כהוגן, ושוב מקלחת קרה ושוב זיעה למכביר עד שסיימתי ויצאתי אל המרפסת, לשתות כוס קפה טוב אל מול השקיעה הצובעת את המפרץ כולו בגוונים של כתום ולכתוב לכם.

שפת הפרפרים

אחד הדברים שהבנתי בעליה הזו לרגל זה שעלי להתיחס אל שבתאי צבי יחד עם זוגתו שרה, שנפטרה גם היא במונטה-נגרו. שרה לא היתה סתם אישה. האגדה מספרת על שתי נשים באיזו עיירה בפולין שיצאו להתפלל בבית הקברות. לפתע הבחינו בצל המהלך על הקברים. בתחילה חשבו שזו רוח רפאים, אך לבסוף נגלתה לעיניהם בחורה צעירה, לבושה בלבן המהלכת כסהרורית בין הקברים וממלמלת דברים מוזרים. אחד הדברים שאותם אמרה הוא שהיא עתידה להנשא למלך המשיח. הדבר אירע לפני שיצא שמו של שבתאי צבי. הקהילה היהודית חשבה אותה למשוגעת והרחיקה אותה. היא נדדה והגיעה לאמסטרדם (אולי פגשה את שפינוזה באיזו פינת רחוב) והחלה לעבוד בזנות. מאמסטרדם התגלגלה לאיטליה. אינני יודע בוודאות אבל בדימיוני אני רואה אותה בונציה, כאחת הנשים הקורטיזוניות, המתוארות יפה כל כך בסרט המופלא Dangerous Beauty. כששבתאי צבי חי באלכסנדריה שבמצריים הגיעה השמועה אודות שרה אל אזניו. מיד שלח שבתאי שליחים להביא את שרה אליו על מנת להנשא לה. פעמיים התחתן שבתאי קודם לכן ופעמיים התגרש משום שלא רצה לקיים יחסי מין עם נשותיו. יתכן שהיה זה בגלל ”מכוות האש“ שצרבה את איבר המין שלו בילדותו. אפיזודה טראומטית שהתרחשה בילדותו כשכמה נערים תורכים התעללו בו מינית. ויתכן שהיה זה בגלל שהיה למעשה יותר הומוסקסואל ממה שמקובל לחשוב. ויתכן גם שהן פשוט לא ענינו אותו. אבל זרה ענינה אותו מאד. היא הגיעה למצריים, התחתנה עם שבתאי והם חיו יחד עד יומה האחרון, לצידו במונטה נגרו. 

כשהתפללתי ליד הקבר המיוחס לשבתאי צבי ליד הים ושאלתי את הרוחות האם אכן כאן טמונים שבתאי ושרה, הגיעו שני פרפרים כתומים ונחתו משני צדדי. עבורי זו היתה תשובה ברורה. לא פעם מדברת איתי הרוח הגדולה בשפת הפרפרים. 

שבחה של שרה

שרה לא היתה אישה קטנה וצייטנית, זה ברור. אבל מה שלא ידוע לנו מספיק זה על הדינמיקה של היחסים בינהם. אהבה היתה שם, זה ברור, וגם מסירות הדדית, אבל לבי אומר לי שלשרה היתה השפעה משמעותית על הגותו ומעשיו של בעלה לאורך השנים בהם חיו יחד. 

אני תוהה למשל עד כמה הושפעה הדרשה אותה נשא ש“ץ לאחר המרתו בבית הכנסת היהודי בקושטא על ידי הקשר שלו עם שרה? באותה דרשה טען ש“ץ שנשים צריכות להפסיק להחשב כנשלטות על ידי בעליהן. הקללה שנתקללה חוה ”והוא ימשול בך“ איננה הטבע האנושי אלא קללה, עונש, ובתור המשיח הוא בא לבטל את הקללה הזו ולהחזיר דברים לתיקונם, כך אמר. שבתאי צבי קרא דרור לנשים במאה ה 17, לפני שמישהי במערב חלמה על התנועה הפמיניסטית. האם שרה עודדה אותו לכך בהוויתה או תוך כדי מעשי אהבה?

שרה לא היתה ”זונה“ אלא ”קדשה“. לעניות דעתי, את הקריאה לחבר מיניות וקדושה מעבר לגבולות המותר והאסור, קיבלה התנועה השבתאית גם כמורשתה של שרה, ולא רק כמורשתו של שבתאי צבי. 

אני רוצה לעשות לה כבוד, בפרט כיום, כשהעולם מתחיל להתעורר ולגלות מחדש את ההכרח לחבר מיניות וקדושה ולהבין עד כמה הזיקו לנו הדתות כשמשטרו לנו את המין תחת מגלב האשמה, הבושה והפחד. 

גילויי עריות

עד כמה מרחיקת לכת היתה גישתם למיניות חוצת גבולות ניתן ללמוד ממה שקרה אחרי פטירתה של שרה. שרה הלכה לעולמה כאן במונטה נגרו. שבתאי נשא לאישה את ביתו הצעירה של רבי יוסף פילוסוף מסלוניקי. היא באה אליו לכאן, לאולריץ‘, התאסלמה ונישאה לו. אם זכרוני אינו מטעני, מסופר ששבתאי צבי נתן לה רשות לעשות אהבה עם אחיה. היא התעברה ממעשי האהבה הללו וילדה תינוק. אותו תינוק גדל כילד קדוש בקהילת השבתאים, הפך ברבות הימים למנהיג קבוצת הדונמה בסלוניקי, ונודע בשם ברוכיה רוסו. 

”העולמות הם באופן אחר“

מה שאני חושב שאני בעיקר מודה עליו לשבתאי צבי זה על היכולת להיות שקוע עמוק בתודעה קבלית, ובמסירות לאלהי-אמת ויחד עם זאת לחשוב הכל מחדש. לא לקבל שום דבר כדוגמה דתית, להפוך דברים על פיהם, להתשתמש באבני הבניין של ההגות הקבלית כדי להגיד דברים מרחיקי לכת ולראות כיצד להפריד את המסירות הדתית משמרנות גרידא. בתור מי שהגיע אל הקבלה בגיל צעיר כמחפש אמת, כאדם שהיה מוכן לשבור מסגרות, לאכזב רבים וללכת בדרך השם יתברך, ברור היה לי תמיד שההליכה בדרך של קדושה ומסירות לאלהי-אמת איננה יכולה ללכת יד ביד עם שמרנות. מבחינה נפשית שמרנות היא גורם מקבע, מסרס חדשנות, שעושה נוח לאגו בתוך מרחב הידוע, ומהווה גורם עויין לכל ניצן המתחדש מן הלא נודע. בעיני, מי שמקשיב היטב לקול האלהי לעולם לא יפול לשמרנות. גם אם ישוב ויעשה את אותם דברים שוב ושוב יהיה בכך בכל פעם גורם של התחדשות.

כמי שגדל על קבלת האר“י כ“כזה ראה וקדש“ הרגשתי תמיד שאם קבלת האר“י היא מפה מפורטת של התפצלויות הדרכים בעולמות העליונים, הרי שהמפה צריכה להתעדען תדיר, כי הדרכים משתנות, זזות, מתעדכנות. הרי דברים גדולים התחדשו מאז המאה ה 16 בעולמנו (השכלה, חילון, דמוקרטיה, פמיניזם, מיחשוב, משבר אקולוגי — אם למנות מעט מהשינויים הגדולים שהתרחשו בעולם התחתון) והעולם התחתון משקף תמורות בעולמות העליונים, על פי הקבלה. אם כך, הרי שממש כמו באפליקציית WAYS צריכה הקבלה להתעדכן ולעדכן את המפות שלה בהיזון חוזר מתמיד מהשטח. אבל החלק הזה חסר בה, בקבלה. היא נפלה לתהום השמרנות. ולכן כמה חשוב הוא שמאה שנים אחרי האר“י קם שבתאי צבי, וכשם שלאר“י היה סופר מסור (רבי חיים ויטאל) כך גם לו היה את נתן העזתי. כמה נאה עבורי לקרוא את השורה הזו מאגרת ששלח נתן העזתי: 

”הכוונות שגילה הרב הגדול מוהרי"ל [האר"י] זצוק“ל, אינם שייכים כלל בזמננו זה, בהיות שהעולמות הם באופן אחר. ודומה למי שעושה מעשה חול בשבת“.

מי שעובד את אלהיו לפי כוונות האר“י, אומר נתן, דומה למי שעושה מעשה חול בשבת, כי הזמנים השתנו, ומה שהאר“י כתב היה נכון לזמנו הוא ואיננו תקף לתמיד, בטח לא כשחלים שינויים גדולים שכאלו. אני כמובן טוען מאותה סיבה שגם מה שגילה נתן העזתי אינו נכון לימינו, כי השבילים משתנים, גם בעולמות העליונים, כל הזמן, ומקובלים אמיתיים צריכים לא רק להיות בקיאים במפות הישנות אלא אף לחוש ולשים לב להשתנות הזמנים וללמוד לסמן שבילים חדשים שנפתחו ולהזהיר כששבילים ישנים הפכו מסוכנים ולא עבירים.

ממש כשם שתוכנת WAZE מתעדכנת תדיר ביחס למצב הכבישים, ויודעת לדווח על מה שקורה עכשיו וע הדרך הטובה ביותר ברגע זה. כך צריכה להיות גם הקבלה שלנו, חיה, מעודכנת ונכונה לרגע הזה. 

שבתאי צבי וממשיכיו פתחו לנו את השער ליסוד קבלה חדשה. 

אוהד פלא, ספטמבר 2021