פנים

"איזה מין אלהים היה זה אם אפשר היה לעבדו רק בדרך אחת???" כך אמר פעם החוזה מלובלין, או לפחות כך קראתי פעם שהוא אמר. אני מקווה שהוא באמת אמר את זה, כי זה נשמע לי כל כך נכון. אני עצמי מטייל אליו בדרכים שונות כבר לא מעט זמן יחסית למספר ימי חיי האדם עלי אדמות. ופגשתי אנשים שונים שמהלכים בדרכים לגמרי שונות זו מזו, אבל כשאנחנו מביטים בעיניים, יש שם בת צחוק אחת, ושמחה אחת, והבנה אחת שבעצם הדרכים שונות והן יפות להולכים בהן, והן נפגשות שם, בפנים. זה לא בפסגה, זה בפנים. או אולי אפשר לומר שהפסגה נמצאת בפנים. משה מדבר עם י-ה-ו-ה פנים בפנים בפרשות שקוראים עכשיו, ונדמה שיש שם חגיגה, כי עור פניו קורן, אור פניו קורן, ההויה שמחה כל כך לראות ולהראות פנים בפנים. כאילו סוף סוף יש מישהו שיש לו פנים, כי כולם מסתירים את פניהם, כמו שמשה עשה בהתחלה, בסיפור הסנה, הוא עדיין פחד להראות פנים בפנים והליט פניו באדרתו. אבל רוח אלהים רחפה על פני המים כבר בתחילת הבריאה, וחושך היה פרוש על פני התהום מתחילת הדברים ועוד לפני כן, וכל הזמן יש איזו בקשה שמתרחשת במעמקים להיפגש פנים בפנים, בורא ובריאה, כמו אדם המבקש פני עצמו במראה.

נשים היו אלו שתרמו את המראות שלהן, שהיו עשויות באותם ימים מנחושת ממורקת, בתרומת לב נדיבה לטובת הקמת המשכן, ובצלאל בן אורי, שחסה בצל האל והיה מודע לכן גם לצדדים היותר אפלים של המציאות, לקח את תרומת ההשתקפות העצמית של הנשים ועשה מזה כיור, אגן נחושת מלא מים, בו ירחצו הכהנים את עצמם לפני שיכנסו אל הקדש פנימה. העיקרון הנשי תורם את יכולת ההשתקפות שלו, את היכולת שלו לראות את עצמו במראה, והיכולת הזו היא היא שמאפשרת לנו טהרה ורחצה, כדי שנהיה ראויים להכנס פנימה. כך אני מבין זאת. יכולתו של המין האנושי לראות פני עצמו ולהיות ליצור מודע מתחילה עם אשה ונחש, וממשיכה עם נשים ונחושת. אלו הם חלק מהסודות הצפונים בתכנית המשכן המפורטת בפרשות אותם אנו לומדים עכשיו, משכן שכולו בנוי בסוד צורת האדם, שהוא הוא, היא היא, המשכן באמת, ובתוכו הויה. הויה אלהי העבריים היה ועודנו, קול הקורא לאדם מתוכו פנימה אל תוכו פנימה. אין הוא אלהים חיצוני, אין הוא כח נפרד וגדול שמבקש מיצורים קטנים על פני האדמה לעובדו ולקיים סט מרשים של חוקים. "כי המקום אליו אנו הולכים" אמר יעקב פראנק, המנודה מחוגי היהדות "אין בו חוקים! כי כל זה מצד המוות, ואנו הולכים אל החיים!" והחיים אין בהם חוקים, יש להם דרכי התנהלות, כמו שלנהר יש דרכי זרימה חופשית, כמו שעלה צומח ללא כל חוק חיצוני שיאמר לו כיצד לגדול, אלא מתוכו הוא נקרא לצמוח. כך, מתוכנו אנו נקראים, בדרכים שונות, לצמוח, ולהאיר פנים. להאיר פנים זה אל זה, ולגלות בקריצת העין את אלהיך מביט אליך שובב בעיני אהובתך.

ביום שישי הקרוב (25 לחודש) נקרוץ אחד לשני קריצה של אהבה, ונגלה פנים מעבר לפנים, בסדנת יום יחודית של KABALOVE  אותה נקיים דון ואני בגבעתיים. הסדנה מתאימה לכוווולם. לכל מי שמרגישים קרואים לבוא אליה. גברים ונשים, יחידים וזוגות. כולם. היא תתחיל ב 10 בבוקר ותסתיים ב 10 בלילה, לאחר קבלת שבת אחרת, מיוחדת, שהיא עצמה חלק מהסדנא, כי היא תבנה על יום שלם של הכנה לקדושה נפלאה. מאד מאד נשמח לראות בה רבים מכם וללמוד ולתרגל יחד כמה דברים שאנחנו נורא רוצים לחלוק עמכם. דברים שקשורים לאהבה, והאהבה הרי קשורה למכלול החיים כולם, וכך מה שנלמד בסדנא יכול להשפיע על החיים בכללותם, כפי שכבר כתבו לנו כמה וכמה אנשים שבאו לסדנאות של KABALOVE , שזה לא רק על אהבה, זה על החיים. ואנחנו אומרים: האהבה היא לא "רק אהבה". היא החיים. להרשמה החזירו לנו מייל. פרטים ועלויות (יש הנחה משמעותית לבוגרי סדנאות קודמות) באתר שלנו – כאן.

  • ובעוד חודש בדיוק, כשהירח ישוב ויתמלא, נחגוג יחד את פורים. חג מקסים ועמוק שהלך קצת לאיבוד בהמולה הצרכנית של קניות וקפצונים, אזני המן מתפוררות ומסיבות ילדים בבית הספר. כל זה טוב ויפה, אבל זה לא הכל. פורים הוא חג עמוק. חג לגדולים.  הכינו את המסכות.
  • וביום שני – השיעור כרגיל – אנחנו ומשה ממשיכים לצאת ממצרים. פרשת ויקהל, אצל משה טטרו, ברחוב המעגל 17א, בשעה 8 בערב. הביאו חברים.
  • אני תוהה אם לפתוח קבוצת גברים המשכית, לגברים שעברו אתי כבר את המסלול הראשון (לפחות). אני אשמח ללכת עם עוד עשרה גברים עמוק יותר, אם תהיה הענות. ימי א' בערב, כרגיל. מי בעניין?

שבוע טוב
אוהד