לפני זמן לקחתי חלק בטקס מסויים שאורגן על ידי איש רוח ישראלי, ההולך שנים רבות בדרכי האינדיאנים. הוא שמע אודותי אך לא הכירני מקרוב. הוא משרתה של "הרוח הגדולה", והוא עושה הרבה כדי לפתוח אנשים רבים אל הרוח הזו. אני אוהב את פועלו. אולם ברגע שראה אותי הוא הזדעזע. הוא ביקש שאעזוב את המקום כי אני נציגו של יהוה (איזה כבוד עשה לי), והוא עושה ככל יכולתו כבר שנים רבות כדי למגר את יהוה מהארץ.

זה היה דיבור כמו תנ"כי. איפה עוד תפגוש כיום אדם המסור כולו לעבודה רוחנית פגאנית, עד כדי כך שהוא מכריז מלחמה כלפי יהוה ונביאיו? הרגשתי שהסצנה לקוחה מהעבר הקדום.

אתמול לעומת זאת ישבתי לפגישה ארוכה ומרתקת עם מחבר הספר "העם הישראלי – התרבות האבודה", ספר מדהים שיצא לראשונה לפני כעשרים שנה. ספר שכולו תגלית אחת גדולה. בנימין זית, או בשם העת שלו און זית, פורש בפנינו מחדש את התרבות של העם הישראלי הקדום, זה שקדם ליהדות, ושבעצם היהדות התלבשה על ה"חומרים" שלו, פרשה אותם פירוש אחר, ויצרה דת, ממה שפעם היה עניין אחר לגמרי. לא דת. העם הישראלי הקדום חי חיי רוח שאפשר לקרוא להם "אנרכיזם רוחני", ללא מלך, ללא משטר, ללא סמכות דתית מוחלטת. "איש הישר בעיניו יעשה" – ובמובן הטוב של המילה – כל אדם מחפש מה באמת הדבר הנכון לעשותו, מה נכון בעיני יהוה, מה "ישר", ואת זה הוא עושה. ניתן לקרוא את הספר כולו בגוגל ספרים – כאן)

יהוה של העברים הקדמונים לא היה "אלהים" כפי שאנחנו רגילים לחשוב מהמסגרת היהודית או הנוצרית או האיסלמית. יהוה היה (ועדיין) כח אלהי פנימי, המצוי בתוך לבם של הקשובים לו, והוא טבעי להם, הוא טבעם העמוק. זהו כח מוחלט וקדוש הפועל באדם מבפנים, ואין לו חוקים קבועים. בפגישתנו אתמול הסב זית את תשומת לבי לפסוקים בספר ירמיה, שם תמה הנביא על האנשים שאינם קשובים לכח הפנימי הזה, הרי הציפורים, החסידות והעגורים, יודעים כיצד לנדוד, מתי לבוא ומתי ללכת, לא בגלל כח חיצוני שכופה עליהם זאת בחוק, אלא מתוך הנאמנות לטבעם האמיתי, וכך הוא כח יהוה! הנה הפסוק: "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה, וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהֹוָה" (פרק ח, ז)

יהוה מופיע אל משה לראשונה בפרשת השבוע שלנו, פרשת וארא, ושולח אותו לשחרר אומה של עבדים מעבדותם, כי מי שקשוב לכח יהוה אינו עבד יותר. יהוה הוא כח החירות, ורק כשאנו אוטמים אזנינו משמוע אנחנו יכולים להשתעבד לחוקים של מדינה, של דת או של חברה, ולהרגיש חסרי אונים אל מול המערכת של המאטריקס…

אה – בטח אתם תוהים אם אכן גורשתי מאותו טקס, אז לא. חברי עמדו לי והעידו על כשרותי, שאינני נציגו של אל היהודים הקנא והנוקם, אלהי עובדיה יוסף והמזוזות שלו. נשארתי שם כדי להרבות שלום בעולם ולא מלחמה ולא מחלוקת מיותרת. כשאותו האיש התפלל אחר כך בטקס אל הרוח הגדולה, בדבקות רבה, הוא ביקש סליחה על ההתקפה שהתקיף אותי קודם, ונסלח לו. אילו רק ידע עד כמה יהוה שאותו הוא מנסה למגר אינו אחר מאותה "רוח גדולה", המניעה את החסידות בשמיים ותורתו איננה כתובה בספרים אלא היא רשומה על לב האדם עצמו ונתונה במעיו, הואו יודע אותה כמו שהציפורים הנודדות יודעות מתי ואיך לנדוד.  הנה שוב ירמיה: "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהֹוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה … וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהֹוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהֹוָה …"

  • הערב, למי שיקבל את המייל הזה בזמן – נלמד יחד את פרש וארא, ואת המסרים העולים ממנה בהסתכלות פנימית. יציאת מצריים כולה היא סמל בעיני למסע השחרור הרוחני של האדם, וככזה אנחנו לומדים את הפרשות הללו, כמסע סימבולי פנימי לשחרורה של הנפש. רחוב המעגל 17א, רמת גן. 8 עד 10 בערב. 50 ₪ בקופסא על הפסנתר עוזרים לדבר להמשיך להתקיים.
  • בחמישי הקרוב אשתתף בבית אריאלה בדיון על החלומות, יחד עם ידידי ד"ר מיכה אנקורי ועוד אנשים טובים, בעקבות סרטו של כריסטופר נולאן "ההתחלה". בית אריאלה 30 לדצמבר 19:30 בערב. פרטים וכרטיסים פה
  • בסוף השבוע האחרון העברנו את סדנת "בסוד הכרובים" או בשמה החדש KabaLove01. והיה מדהים. זכינו לעבוד עם אנשים נפלאים, בעלי רמה גבוה של הבנה ופתיחות רבה לתרגל וללמוד, וכשזה כך אכן הסדנא מעמיקה ויותרת שינוי משמעותי במשתתפים. אנחנו כבר מתחילים לאתר תאריך מתאים לסדנא הבאה, שתתקיים מן הסתם בפברואר. רשמו לפניכם.
  • בפסטיבל סינגלז שיתקיים בסופש הקרוב בבית אורן אצל רפיק, דון ואני נלמד סדנא קצרה בשבת ב 11 בבוקר, ונשמח לראותכם גם שם. פרטים כאן

זהו להפעם

ברכות ושמחות

אוהד

1 הגב
  1. אריק
    אריק says:

    בלימודי התיאולוגיה שלי באירופה נוכחתי לדעת שגם המיסטיקאנים וסגפני הכנסייה הקדומים דיברו ואף כתבו על " יציאת מצריים " כעל משל להשתחררותו הפנימית של האדם ( וגם כמשל לישועתו של ישוע ), על משה בהר-סיני כמשל לפסגת ההתעלות הרוחנית האנושית המביאה את האדם להתחברות לרוח הבוראת, על סולם-יעקב כמשל לעלייה בדרגות ובמעלות המידות האישיות], ועוד כהנה וכהנה…

התגובות סגורות.