אפשר ללמוד הכל מחיבוק

יש אנשים שאפשר להכיר דרך החיבוק שלהם. ביום חמישי יצא לי להכיר איש אחד כזה – וירש.

וירש הוא תלמידו של אושו, שהקים את היומניברסיטי בהולנד ורבים רבים עברו אצלו סדנאות מטלטלות של התפתחות פנימית. אבל אני לא. אני כידוע לא צמחתי בחצרו של אושו, אבל יש לי הערכה גדולה לו ולפועלו. וירש מבקר בארץ עכשיו וכך יצא שהוזמנתי להכיר אותו קצת יותר מקרוב. שלמה שוהם ידידי שלמד הרבה מוירש הכיר בינינו. וירש ואני דיברנו כמה דברים על אלהים ואנשים, על אהבה ומלחמה, וגם התחבקנו. וזה הספיק לי. אני יכול לומר עכשיו – וירש זה איש של אמת. אני יודע את זה מהחיבוק.

לחיבוק דומה אף כי מאד שונה זכיתי לפני כמה שנים מאדי-דה, הגורו המופלא שמוכר למי שקרא את "לילות פרא" כ"מורהו של מיקונוס". אדי-דה כבר עזב את הגוף באיי פיג'י הרחוקים, ואנחנו, דון ואני, זכינו להכירו בשנות קיומו האחרונות בגוף בשר עלי אדמות.
כשישבנו בקהל המצומצם באשרם שלו בקליפורניה הוא קרא לי לחיבוק. זה היה קהל של כמה עשרות אנשים בלבד, כולם מתלמידיו הוותיקים, כולם במדיטציה עמוקה עם הנוכחות העוצמתית שלו כגורו (והיתה לו נוכחות שאין דוגמתה) פתאום הוא סימן לי באצבע שאבוא אליו קרוב. ואז בלי אומר ודברים הוא חיבק אותי חיבוק ארוך ארוך. משהו כמו חמש דקות או יותר. ותוך כדי כך נישק אותי נשיקות קלות על הלחי. ואני זוכר את ההרגשה – אהבה פשוטה. בלי עיוותים ובלי בלבולים. משהו כל כך יפה ופשוט ואנושי. הוא נישק לי את הלב בפנים, ומאז ידעתי שאנשים יכולים לומר על אדי-דה מה שהם רוצים אבל אני הרגשתי אותו – וזה העיקר.

בעיני, אולי בגלל שאני בא ממסורת חסידית של מיסטיקה יהודית – העיקר נמצא בלב, ובעיקר – בפשטות ובענווה של הלב. אינני מחפש אותות ומופתים – אני מחפש אנשים. אנשים של אמת. בעיני זה הנס הכי גדול – כשאתה נהיה בן אדם!

ככה מסופר על הרבי מקוצק, שכשסיפרו לו על רבי אחר שעושה מופתים וניסים ונפלאות הוא אמר להם "תשאלו אותו אם הוא יודע גם לעשות את הנס הכי גדול – לעשות בני אדם" – והכוונה לא לייצר בני אדם כמו שמייצרים גולם, אלא להיפך, לקחת גלמים (הו, כמה גלמים מסתובבים ברחובותינו… גולם, כמובן מלשון חומר גלם – משהו שאפשר לתת לו צורה…) ולהפוך אותם לבני אדם של אמת.

אז הרגשתי את זה אצל וירש גם. לגמרי אחרת מאצל אדי-דה, אבל משהו בפשטות הכנה והאוהבת שקרנה ממנו היה לי מספיק. אשרי הדור שהוא חי בו.

בקרוב תגיע לארץ עוד אישה שאני יכול לומר שאשרי מי שזכה להכיר אותה, כי עוד יספרו בה נפלאות: סבינה ליכטנפלץ, מי שיסדה לפני שלושים שנה את קהילת תמרה בפורטוגל. סבינה תגיע לארץ ותעביר שיחה מיוחדת בנביעה ב 28 למרץ, וגם סמינר יחודי של שלושה ימים שיתקיים כאן, אצלנו בבית אורן ב 29-31 למרץ. פרטים תוכלו למצוא כאן, וההרשמה כבר התחילה בעצם.

  • סבינה היא אישה חכמה, עם אומץ מופלא וחקירה מרתקת שלא נרתעת מלחקור אחר האמת גם באופנים שאחרים היו מפחדים מלחקור שם. הקהילה שהיא הקימה היא מקום שהפך לגן עדן, גם פיזית וגם רוחנית. ממש. מופלא הדבר. והכל צמח מהבנה עמוקה שיש להתייחס אחרת לגמרי גם ליחסים שבין המינים וגם לשאלת הכסף בעולם. 

אז תשמעו – אם אתם יכולים – אל תפספסו את הסמינר הזה. הוא יאתגר אתכם, יחשוף אתכם לעצמכם, ויכול להוות נקודת מפנה אמתית בחייכם.

  • וזה גם המקום לומר שאם אתם מחפשים אלטרנטיבה לליל הסדר – תוכלו למצוא אותה אתנו ביער הפיות בבית אורן. וגם על זה עוד נפרסם פרטים בקרוב.
  • אבל לפני הכל – סדר טו בשבט יחול השבוע, וכאן תוכלו למצוא מאמרים שלי הקשורים לנושא.
  • נביעה מזמינה אתכם לבוא לסדר טו בשבט ולשיעור יסודות הרוח העברית שאני אמסור מייד אחריו, ובו אתיחס לנושא הקהילה כעקרון רוחני, וגם אסכם את העקרונות המרכזיים של יסודות הרוחניות העברית. זה קורה ביום רביעי הקרוב, 8 לפברואר. להורדת טופס הזמנה מיוחדת לערב הזה (ללא תשלום) כאן
  • עוד דבר טוב שקורה זה סופ"ש במדבר יהודה במסגרת העבודה של "אור עברי" שמוציא שותפי לדרך שמואל שאול במסגרת שבתוני נביעה, במסלול לשמאניזם עברי. שמואל יקח אתכם ללב הפנימי שלכם ושל המדבר, ולתוככי מערות אפלות – שרק בהן ניתן לראות כה בהיר אל הלב באפלה המוחלטת של המרחב החיצון. פרטים -פה.
  • ההרשמה לסמסטר ב' בנביעה בעיצומה. תוכלו לראות את התכנית העשירה כאן – ולהצטרף אלינו. כי נביעה זה דבר שקורה, ביופי ובשמחה רבה. ואתם עוד לא חלק מזה?

עד כאן להפעם. תחבקו עצים לכבוד טו בשבט, וגם אנשים (בהסכמתם כמובן) ותנו ללב שלכם להרגע. לב פשוט הוא דבר קדוש. לב מיוסר ומתגונן זה דבר יותר מידי שכיח.

אוהד