'האדם המעניש' והחיות

שינוי הוא הדבר היחידי הקבוע במציאות הזו, ואנחנו, בני האדם, מנסים עדיין להתכחש לכך, ולקוות שדברים ישארו כמו שהם. הידוע והמוכר עדיף לרבים מאתנו על פני הבלתי ידוע והלא מוכר, וכך אנו מנסים לדבוק בישן ולהאחז בו, גם אם הוא כבר מראה סימנים ברורים שפג תקפו. אבל כדור הארץ ברוך הג'אם, ממשיכה להתגלגל כדרכה מיום ליום, ומדי פעם בא לה להתגרד קצת, ולגרום למציאות שלנו לרעוד תחת כפות רגלינו. אנחנו יצורים מאד רגישים והמציאות אותה בנינו לעצמנו מאד שברירית.

הרצח באיתמר מעלה מיד למציאות הישראלית המון רגשות של זעם ותסכול, חוסר אונים וצורך בנקמה. הנקמה תוביל כידוע לנקמה נגדית, ותג המחיר רק יוסיף לעלות בהסלמה ידועה. לאחרונה הרהרתי בכך שאם אינני טועה בטבע אין מצב של שימוש באלימות כדי להעניש מישהו על משהו. העניין הזה של "הם ישלמו על זה ביוקר!" כמדומני הוא המצאה אנושית ולא מהמוצלחות במיוחד. בטבע חיות משתמשות בכח, כמובן, כדי להשיג את הדרוש להן (אך לא יותר מזה) ואם צריך – אז כדי להתגונן מפני התקפה. אבל לא שמעתי על מצב בו יוצאות החיות למבצע נקמה וענישה. שימוש בכח לצרכי מחיה והגנה הוא שימוש לגיטימי בטבע, אבל שימוש בכח לצרכי ענישה הוא דבר זר לעולם הטבע, ולכן תמיד לא ברור לי למה כקורה רצח מזעזע שכזה אומרים ישר שהם "חיות". חיות לא נוהגות ככה אחת בשניה אף פעם.

הצורך האנושי מאד בהכרת הערך שלנו הוא שגורם לנו לרצות להוכיח ש"דםXXX  אינו הפקר" (במקום האיקסים יש לשים שמות שונים של לאומים: דם יהודים, דם פלסטיני, דם דם דם). להוכיח שיש לנו ערך ולפגיעה בנו יש תג מחיר. למי בדיוק אנחנו צריכים להוכיח את זה ולמה? זה לא רק כדי למנוע פגיעה עתידית, כי הרי ידוע לנו שההיפך הוא הנכון: פגיעה בזולת לא תביא אותו להמנע מלפגוע בנו אלא רק להמתין להזדמנות הראשונה לעשות זאת ולהראות לנו שדמו אינו הפקר. אם רצינו באמת להפסיק את שפיכות הדמים, הרי יודעים אנו שלא דרך הענישה ההדדית תוביל לכך. אם כן מהו הדבר הגורם לנו לרצות להעניש את האחר על "מעשיו הנפשעים" נגדנו? מהו הרכיב הנפשי המיוחד לאדם, המסבך אותנו עמוק יותר אל מלחמות חסרות תוחלת? חיות לא היו מתנהגות ככה. היש מותר לאדם?

כשמתקרב פורים קוראים יהודים טובים בבתי הכנסת את הפרשה המזכירה להם כל שנה את המצווה לרצוח ולהשמיד את "זכר עמלק". זו המצווה החביבה שמקורה בספר דברים, האומרת כי עלינו להרוג להשמיד ולאבד את כל העמלקים מנער ועד זקן, איש ואישה, וגם עוללים ויונקים, כדברי הרמב"ם: "היא שצונו להכרית זרע עמלק… זכרים ונקבות קטנים וגדולים, והוא אמרו ית' תמחה את זכר עמלק" (ספר מצוות, עשה קפ"ח).

כן כן. אצלנו בספרי הקוידש נאמר שיש אנשים שאותם צריך למחוק מעל פני האדמה, ומן החיילים היהודים נדרש להיות מסוגלים לרצוח ללא רחמים תינוקות עמלקים חמודים בחיק אמותיהם, ובנות עמלקיות חמודות שמשחקות בחבל. ואם חשבתם שבעיני הציבור הדתי זה רק עניין סימבולי, הרי שעיון קצר באינטרנט מעלה דברים אחרים: יש הסוברים שכל מי שמתנגד לישראל הוא "בגדר עמלק". וכמובן, כל מי שקורא תהלים מגיע בסוף לפסוק שמייחל לנקמה בבבלים ואומר: "בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתָּ לָנוּ. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע" (סוף פרק קל"ז).

אבל לדעתי סוד גדול רמוז במצוות מחיית עמלק, והוא הפוך לחלוטין מכל מה שחשבו עד כה. עמלק הוא אכן לא עם, אלא תכונת אופי. בכל פעם שאנחנו רוצים להשמיד אחרים – נכנס בנו עצמנו "עמלק" ואנחנו הופכים להיות עמלקים בעצמנו. כך חוזר ומנצח אותנו עמלק בגדול, ומבפנים. ניצחוננו האמתי על עמלק יהיה ביום שבו נתעלה לרובד תודעה אחר, בו נדע כיצד לא לחפוץ עוד בהענשת האחר, כי נכיר כבר בעובדה ש-א. זה אף פעם לא עוזר, ו-ב. אין באמת "אחר".

על הדברים הללו כתבתי קצת לפני כמה שנים, ועוד אדבר עליהם בשיעור השבוע, בו נעסוק ב"פרשת זכור" ובהכנה הרוחנית לפורים.

 

ועכשיו למספר הודעות חשובות. הקשיבו הקשיבו:

  • קיצרנו את סדנת פורים. היא תהיה רק יום אחד – יום שבת הקרוב, מעשר בבוקר ועד דלא ידע. כאן בבית אורן. יחד עם ירון סנצ'ו ועם אדוה ודון ואני, ועוד מלא חברים חסרי כל הגיון, נעמיק במהלך היום אל תוך עצמנו ואל תוך סודות פורים האמתיים, ונגיע לקריאת המגילע מבושלים היטב, כך שנעשה אותה אחרת (נבדוק למשל מה קורה לאסתר כשהיא מיישמת עקרונות של ביירון קייטי על המן, שהיא בטוחה שהוא "איש צר ואויב המן הרע הזה!!!". וכיצד יכולה היתה ושתי ליישם עקרונות של תקשורת לא אלימה ועדיין להגיד לאחשורוש "לא"). מובטחת סדנא שלא תשכח בקרוב ללא סיוע אלכוהולי חזק. ומסיבה מסיבה במוצ"ש. מחיר מוזל למשלמים מראש בכ. אשראי. פרטים – כאן.

 

  • את ליל הסדר נקיים באופן אלטרנטיבי לגמרי ביער הפיות בבית אורן. פרטים אחרי פורים.
  • למחרת ליל הסדר, במהלך יום החג של פסח (19 לאפריל) תהיה סדנא מיוחדת במינה עם ARKAN  איש הרוח ה"אינדיאני", שמגיע לשבוע בלבד ארצה, ויהיה אורח הכבוד שלנו גם בליל הסדר. אבל על כל זה אכתוב אחרי פורים.
  • השיעור שלי ביום שני יעסוק הפעם בסודות העמוקים יותר של חג פורים, בקשר גם לפרשת השבוע. רח' המעגל 17א רמת גן. 8 בערב.
  • ולסיום הרשו לי להמליץ על ספר חדש: אריך נוימן היה מהמיוחדים שבתלמידיו של הפסיכולוג קארל גוסטב יונג. נויימן ברח מהנאצים ועלה ארצה בשנות השלושים, אך המשיך לכתוב בגרמנית מרחוב גורדון בתל אביב. ספריו מיוחדים בגישה פסיכולוגית-רוחנית עמוקה, והם אהובים עלי ביותר. במאמר עליו ב"הארץ" סיפר בנו כי "הוא כתב שאם היהודים, שהיו תמיד קורבנות, יקבלו כוח ועצמאות, יש סכנה גדולה שהתוקפנות והאלימות המודחקות שלהם ייצאו החוצה ויקרו כאן דברים איומים ונוראים, כמו העם הגרמני, שתמיד היה צייתן וממושמע והנה מה שקרה איתו". בסיועו של ידידי ד"ר מיכה אנקורי יצא זה עתה לאור ספר חדש מפרי עתו של נוימן "הילד – האישיות בשחר התפתחותה". לא קראתי אותו עדיין אבל בטוחני שנוימן לא מפספס. הוא תמיד מבריק וזה כדאי. את הספר ניתן להשיג ברכישה ישירה כאן traiber@gmail.com

זהו להפעם

בואו אלינו לפורים!

אוהד