לבנות עצמנו כאלטרנטיבה. לומר "הנני".

ממש כמו מולקולות מים הלוקחות חלק בגל צונאמי ענק, כך אנחנו, כולנו, חלק מגל המחאה החברתית הנוכחית: בלעדי מולקולות המים הגל לא היה קיים, ועם זאת אף אחת מהן אינה חשובה בפני עצמה. אנחנו גל המחאה, והוא גם פשוט עובר דרכנו.

זהו גל אנרגטי עצום ממדים, ששוטף את המזה"ת ואת הפלנטה כולה. גל של שינוי. והוא לא רק מוחה כנגד השיטות הקיימות אלא גם מתחיל להציב אלטרנטיבות.

השיטה הקיימת כבר הוכיחה שאיננה משרתת את מכלול החיים על פני כדור הארץ, אלא את נוחיותם של בעלי ההון המעטים. "נוחיותם" רק לכאורה, שכן אינני מאמין שנח להם באמת, בפנים. נח בפנים רק למי, שכמילות שירו הנפלא של עמיר פייס: "נַח באחדות" (מתוך אגל טל וקריסטל אמיר פייס: "מי שנח באחדות – האחדות נחה בו גם בלב השממה").

ואני רוצה להזכיר כאן משהו: גם בתחום החיים הרוחניים יש להציב אלטרנטיבה רצינית ואותנטית לקיים. כי עד היום נפוצו בקרב מחפשי הרוח הישראליים שתי שיטות שונות, שהן בעצם שני פנים של אותה מטבע ממש:

השיטה האחת אומרת "עזוב אותך מכל היהדות הזו, ואלהים הקנא והנוקם, ומלחמות הדת והתקציבים של ש"ס. אני מחפשת (ומוצאת) רוחניות אמתית בעולם היוגה טנטרה בודהיזם שמאניזם סופיזם…"

השיטה השניה אומרת: "הדת היהודית ורבניה היא היא המייצגת נאמנה את עולם הרוח של העם הזה, והתורה כפי שמפרשים אותה הרבנים – אמת היא!".

בימי נעוריי הלכתי בשיטה הראשונה. הייתי אתיאיסט, בודהיסט, סוציאליסט, פציפיסט (כן, כל אלו…). אחר כך גיליתי שטעיתי, "חזרתי בתשובה" ונכנסתי עמוק לשיטה השניה. את כל שנות העשרים שלי חיי העברתי עמוק בעולם הישיבות. הפכתי ליהודי מאמין, אדוק, חסיד, מקובל, פרוש, ואפילו – לתקופה קצרה (ובבושת פנים אני אומר זאת) – ימני, ומתנחל בשטחים.

רק בבגרותי הצלחתי להבין שבעצם אני לא חייב ליפול לאף אחת מהמגירות הידועות הללו. כי אפשר גם אחרת! ואת ה"אחרת" הזה אנחנו צריכים לחולל בעצמנו.

הבנתי שהרוח האלהית קיימת, אבל היא לא "שייכת" לאף אחד. ובכל התרבויות בני האדם מנסים פשוט לכתוב לה "שירי אהבה", וזו הדת.

הנה דימוי שעובד בשבילי: הנוכחות האלהית, היא כמו גשם. בני האדם הם כמו זרעים שונים המצויים באדמה. אותו גשם מצמיח את כל הזרעים. אחד צומח קקטוס ואחד צומח כלנית, אחד צומח זית ואחד רימון, ובתוך כולם – אותו גשם, אותם מים, קיימים בפנים. כל הצמחים הם פשוט תגובה נפלאה, הכרחית, לגשם הנהדר הנופל משמים.

הבנתי גם שבגלגול הזה אני כמו זרע שנפל על האדמה בה חי העם העברי. כשאני צומח אורגני יוצא ממני מין עץ עברי כזה. אני יכול אמנם לשים עלי הרכבה בודהיסטית או שמאנית, שתשב על הכנה העברית, והאמת שזה צומח בכלל לא רע, אבל בלי הרכבות אני צומח גם נפלא. מאידך גיליתי שהיהדות, דת הרבנים, היא כמו עציץ קטן מאד בשביל העץ העברי. אני זרע של אילן גדול, וקשה לי לגדול בעציץ לממדי האמיתיים ולצורתי האמתית.

למדתי עם השנים שאפשר גם אחרת, וזה אפילו פשוט: קח את השתיל העברי, גזור את עציץ היהדות, שתול את השתיל באדמה הטובה, ושים קצת קומפוסט, מים ותפילות. בהתחלה הוא יהיה אמנם קצת מבולבל, ואחר כך – איזה יופי של עץ! איזה פרחים! איזה צל… איזה פירות! כמו שאמר יחזקאל הנביא: "…עֵץ מַאֲכָל, לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר, כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים. וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה".

מחר, ממש כמוכם, אצא לרחובות עם עוד 999,999 איש, להפגנת המיליון. אנחנו קוראים ליסודה של חברה של צדק, וליצירת אלטרנטיבות לשלטון ההון.

חשוב רק שנזכור, שחלק מהאלטרנטיבות שחייבים לייצר במהפכה הזו, זו גם אלטרנטיבה רוחנית אותנטית, שצומחת מהעם הזה ומהמרחב הזה, ולוקחת חלק, בענווה ובהוקרת תודה, ביצירת חיים בריאים לכל היצורים החיים על פני הפלנטה ארץ, שהיא לדעתי כיום "ארץ הקודש". כדור ארץ הקודש. ואנחנו האלטרנטיבה.

אני רואה את הקמת * ברור לי שכיום אנחנו כבר זקוקים לנשים ולגברים שיערכו טקסים אחרת, שיערכו חתונות אחרת, שילוו את המתים אחרת, שיחוללו תפילה אחרת, שידעו כיצד להנכיח את הרוח הגדולה באירועים שונים, בענווה ובשמחה ובהכרת תודה. לשם כך הקמנו את מסלול "מחוללי תפילה וטקס" בנביעה. אנחנו מזהים כיום שזו פונקציה חברתית שהביקוש לה רק ילך ויגבר.

* עוד פוזיציה חברתית חשובה שהעתיד הקרוב יעצים הוא "המקובלים החדשים". אנשים שיהיו בקיאים בחכמה העתיקה, אך יתחילו גם לייצר קבלה חדשה, שהיא כה נחוצה כיום: קבלה אקולוגית. קבלה נשית. קבלה שוחרת שלום. קבלה פתוחה. קבלה חדשה, שנוצרת כמו שויקיפדיה נוצרת כיום, למשל, ללא מקור סמכות ריכוזי.

* גם מוסד הנישואין צריך לעבור מהפכה: הדת היהודית נשענה על "המשפחה היהודית" כמבנה הבסיס שלה. המדינה ירשה את החשיבה הזו מהדת, והחליטה מה נחשב משפחה ומה לא. אבל כיום אנחנו שואלים מחדש מהי באמת משפחה? האם משפחה היא בהכרח המבנה הזוגי המונוגמי הידוע? אולי יש דרכים אחרות להתנהל במרחב האהבה? אולי בכלל מיניות זה דבר שצריך סוף כל סוף לפתוח לדיון רציני ומעמיק, ללימוד, ללא בושה, ללא רגשי אשמה וללא סטיגמות חברתיות? אולי כל מרחב היחסים בין המינים צריך ריענון גדול, חשיבה חדשה וגישה רחבה, כדי שהאהבה תעשה את הנפלאות שהיא יכולה לחולל ללב האנושי?

מבחינתי הקמת נביעה היא חלק מגל המהפכה. היא נולדה לפני שהגל עלה לפני השטח, והיא תמשיך ותבסס אלטרנטיבות רוחניות חברתיות לדור העתיד.

ערבי הכרות שונים ומרתקים עם נביעה יתקיימו בימי רביעי הקרובים:

השבוע: שלמה שוהם ורן רונן – העומדים בראש מסלול "תיקון עולם" יעבירו ערב מרתק העוסק ביצירת עתיד אחר. פרטים כאן. או באתר נביעה www.neviah.co.il

בשבוע הבא (14 לספט') נערוך בתל אביב ערב מיוחד במינו סביב שיר השירים, ושאלות של אהבה, מיניות וריפוי מיני. בערב יקחו חלק אמה שם-בה איילון, נחשון דויד כרמי, אני, דון שרי אזרחי, חן עין הבר יניב קוקון ומיכל מעיין – מורי המסלול לאהבה ומיניות מקודשת העומד להפתח בנובמבר.

בואו לחוות ולהכיר את נביעה, ולהיות חלק מהמהפכה על ידי בנית של עצמכם כאלטרנטיבה 

התקשרו 073-207-2221

נתראה במוצ"ש ברחובות!

שבת שלום

אוהד