עירום נשים ואלימות

למי היה אומץ לעשות את מה שעשתה נערה מצרית אחת בת עשרים, שצילמה את עצמה בעירום מלא ופרסמה את תמונתה באינטרנט המצרי כאות מחאה כנגד השתלטות האסלאם הרדיקאלי על קהיר?

Magda Alia al-Mahdy; Self Portrait

"תתבעו לדין את המודליסטיות שדגמנו בעירום בבתי הספר לאומנות עד תחילת שנות השבעים, החביאו את ספרי האמנות והשמידו את הפסלים העתיקים, ואז התפשטו ועמדו לפני המראה, ושרפו את גופכם, אותו אתם כה מתעבים, כדי להפטר לנצח מהעכבות המיניות שלכם – לפני שאתם מכוונים את השוביניזם המשפיל שלכם כלפי, ומעיזים לנסות למנוע ממני את חופש הביטוי"

כך כתבה מגדה עליה אל-מהדי בבלוג שלה. אין צריך לומר שמוסלמים השמרנים של מצריים גינו את מעשיה, אין צריך לומר גם שהיא קבלה איומים על חייה. לצערנו אלו דברים ברורים. מה שצריך לומר זה שגם השמאל המצרי התנער ממעשיה של מגדה, מחשש שהיא הפריזה לערער את המרקם החברתי במצרים וקראה תיגר גדול מידי על אושיות השובניזם הערבי. השמאל המצרי מנסה להתקדם בצעדים מדודים, בעוד מגדה עליה אל-מהדי קמה ופרצה כל גדר, ואמרה את האמת ישר בפרצוף. כדברי אחת הכותבות שהיטיבה לנתח את המצב – קהיר איננה עיר שלא יודעת צורתו של עירום נשי. להיפך – גם רחובותיה מלאים בפרסומות המנסות למכור מוצרי צריכה על ידי שימוש בתמונות של עירום נשי כפתיון. אבל מגדה לא מנסה למכור כלום. היא לא משחקת את המשחק המוכר של דפוסי הצריכה, שיש לו תנוחות גוף מאד מסוימות, בקהיר כמו גם בתל אביב. מגדה עומדת באומץ מול המצלמה, ברגליים חצי פשוקות ואומרת – זו אני.

אני מתפלל לשלומה של מגדה. אנחנו זקוקים למגדות כאלו שיקומו בעולם כולו ויגידו די. די לאופן הנורא בו מתיחסת החברה שלנו (כן, גם שלנו) לגוף האדם ולמיניותו. מצד אחד שמרנות דתית ומצד שני זילות וצרכנות חילונית.

בוידאו הזה מסביר שמחה יעקובוביץ' "הארכיאולוג העירום" כיצד כאשר החלה הנצרות להשתלט על העולם המערבי ולגנות את המין ואת הנשים – החלו מיד לשגשג בתי הזונות ברחבי האימפריה הביזנטית (סביבות דקה 21:00 והלאה).

הצטדקנות הדתית, המנסה להכחיש את הדבר הטבעי ביותר (ואולי גם היפה ביותר בתבל), מייצרת באופן מיידי בצידה השני תופעות של אלימות הכרוכות במין. כשלמיניות האדם אין מקום של כבוד – היא פורצת באופנים אחרים, אפלים, נצלניים וברוטאליים. בכיכר תחריר ביצעו חיילים מצריים "בדיקות בתולין" פומביות לנשים שנראו להן חופשיות מידי… שתי אצבעות של חייל מצרי נדחפות בפומבי אל גופן כדי לוודא אם יש שם קרום בתולין אם אין, וכל זה כביכול בשם הצניעות, בשם הדת, אללא ירחמו, ישמור השם ותרחם השכינה.

ה"צניעות" הזו, שאיננה אלא פחד איום של גברים בלתי מפותחים מפני היצרים המיניים הבלתי מטופלים שלהם עצמם החלה לכפות את עצמה אט אט גם ברחובותנו, החל מגינוי שירת נשים בצה"ל ועד לאוטובוסים הנפרדים ולריסוס תמונות של נשים בחוצות העיר. החרדים אומרים שתמונה של אישה, או שירת נשים מעוררת יצרים מיניים בגבר. ואני לא רוצה להתווכח עם זה בכלל, אלא דווקא לומר כן!

כן – אכן ביופין של נשים יש אלמנט ארוטי מובהק עבור המח הגברי (לפחות). כן – עירום נשי מעורר חשקים מיניים בכל גבר בריא. כן – גם שירת נשים יכולה להזכיר לגבר עד כמה נעים יכול להיות מגעה של אישה, שעצם נוכחותה מזכירה לו נשכחות, ומעלה בו לפעמים געגוע עמוק כל כך, שאין הוא עצמו יודע מה הוא.

אבל הבעיה איננה טמונה בעצם הגירוי, הבעיה טמונה בכך שגברים שלא זכו ללמוד את סודות האהבה המקודשת לא יודעים מה לעשות עם עצמם כשהם מגורים, ולאן ניתן להוליך את התשוקה הזו. הדת המונותאיסטית ניסתה באלפי השנים האחרונות, ללא הצלחה מרובה, להדחיק את היצר המיני ולהמעיטו. אולם בד בבד עם ההדחקה המינית נוצרה גם בצידו השני של המטבע האלימות המינית. ואין מדובר רק באלימות כלפי האחר – יש פה גם, ואולי בראש ובראשונה, אלימות של גברים ונשים כלפי "עצמם החוטא" שראוי בעיניהם להלקאה עצמית.

הגיע הזמן להחזיר לעולם את התובנות הקדומות שהיו כאן בכל הקשור לארוס בריא ולמיניות מקודשת, לפני שקנאים מונותאיסטיים ניסו להעמיד אל זכר בודד (ונרגן במידת מה) ברום השמים, ואת עצמם כשופטי המוסר בארץ. לפני שהמלך יאשיהו השמיד את עבודת הקודש העתיקה של הקדשות מארץ כנען, ולפני ששמעון בן שטח רצח 70 נשים באשמה שעסקו בכישוף. לפני שהיהדות עוצבה בידי גברים שהפחד מהעוצמה הנשית שלט בהם – היתה בארץ כנען חכמה אירוטית שלא נשלטה בידי האשמה, הבושה והפחד.

כיום, נדמה לי שחובה עלינו להחזיר את החכמה הזו אל עצמנו, ולמצוא דרכים לחנך נוער באופן לגמרי אחר בכל הקשור לאהבה ומיניות – לפני שיהיה מאוחר מידי. גברים צריכים ללמוד כיום כיצד לחיות כגבר מלא חיות לצד אישה שמבורכת בעוצמה נשית, מבלי להרגיש מאויימים, ולהפך – להתבסם ולהתעלות מזה. גם נשים צריכות ללמוד כיום כיצד להכיל את העוצמה הנשית שלהן – שיש בה גם צד מיני בלתי מדוכא – מבלי להלקות את עצמן כפי שהן רגילות ומבלי לזלזל בעצמן. כולנו צריכים ללמוד כיצד להעלות את התשוקה עצמה לכדי חוויה רוחנית, שיש בה נעימות של קדושה וקרבת אלהים באמת.

כבר הרבה זמן שאני מתכנן להרים אירוע של פלאש-מוב טנטרי, שיתקיים פתאום באמצע הרחוב. ככה פתאום – אהבה! קשר. עדינות. תשוקה. נראות. חירמון. קדושה. עומק. התעלות. כל אלו יחד – באמצע הרחוב. בתל אביב. בירושלים. במנהטן. בברלין. ואולי, אם יקומו עוד נשים אמיצות כמו מגדה – גם בקהיר. (מי רוצה לעזור לי עם הפלאש מוב?)

***

  • גברים שרוצים להיכנס אתי לתהליך עומק של עשרה מפגשים מוזמנים לפנות אלי בהקדם כי ההרשמה לקבוצת הגברים החדשה שלי תכף נסגרת. 052-6109713
  • בתחילת ינואר יגיע ארצה ארקן ברייבהארט – שרבים מכם כבר שמעו עליו ממני וחלק אף זכו לפגוש. מדיסין מאן עמוק מפרו מהמסורת האינדיאנית ומורה רוחני בעל שיעור קומה. פרטים על המפגשים איתו אמסור מהמשך. זו רק הודעה ראשונה.
  • איזה כיף היה לפתוח את נביעה בשבוע שעבר עם כיתות מלאות בכל השיעורים, עם מלא מלא אנשים טובים ואיכותיים שבאים ללמוד יחד את הדרך העברית אל הרוח. תודה גדולה להויה!