יש לך גוף. יש לך אברי מין ויש לך תשוקות מיניות רבות מספור

אוהד אזרחי, 2007  (המאמר התפרסם לראשונה באתר האינטרנט של מעריב )

[למרות (ואולי בשל) העובדה שהמאמר מכיל דברי עומק קבליים, הוא כתוב בשפה בוטה למדי. לבעלי כושר ספיגה מתאים בלבד. ראו הוזהרתם – המערכת]

מיניות האדם היא מפתח גדול ועיקרי להתפתחותו הרוחנית. הכוח המיני הינו כוח כה חזק עד כי אין תרבות בעולם שלא ניסתה לשלוט בו באופן כלשהו. רבים מאיתנו בני האדם ניסו, מנסים ועוד ינסו לעקור מתוכם את היצר המיני, להכחיד אותו, להכחיש אותו, או לפחות למסגר אותו בחוקים נוקשים, למסמר אותו במסמרות של רגשות אשם כבדים, להגדירו כתחום בלתי ראוי ובלתי מנומס בהחלט, ואז להעמיד פנים כאילו הוא לא באמת קיים, ולנהל את חיינו המתורבתים כאילו אין לנו אברי מין כלל.

אבל כבר הוכיחה כל סטטיסטיקה אפשרית כי היצר המיני הינו בסופו של דבר חזק מכל חוק, וכשסוגרים אותו, מדכאים אותו ומתעלמים ממנו הוא חוזר ומכה בשנית, ובדרך כלל מאחור. הוא מופיע בדמות של מיניות "אסורה" ואפלה. בפינות סודיות ומביכות אנחנו מחזיקים מאהבות סודיות, תמונות פורנו ובתי זונות הנקראים כיום מכוני ליווי. כשגם זה לא קיים והכוח המיני מדוכא עד עפר – הנפש הופכת למרירה, נוקשה ועצובה, והגוף מחרה ומחזיק אחריה בדמותן של מחלות מסוגים שונים, ממאירות בחלקן, הנגרמות ממחסור בזרימת האנרגיה המינית באורגניזם הפסיכו-פיזי.

 

PLEASURE (c) - Photo by Ohad ezrahi

PLEASURE (c) – Photo by Ohad ezrahi 

 

כי הכוח המיני הוא כוח אלהי, הוא כוח יוצר, הוא כוח מאחד, הוא כוח של אהבה שעושה את דרכו אל תוך הבשר שלנו. מקורו גבוה מאוד בעליונים וביטויו הפיזי בתחתונים. הכוח המיני הוא כמו חבל המשתלשל מלמעלה למטה, עובר דרך כל מה שבאמצע, אבל כל הזמן, לאורך כל הדרך, הוא אותו חבל. מי שרוצה לטפס על החבל ולהגיע לקצהו העליון חייב לאחוז בצידו התחתון תחילה, ולהתחיל לטפס משם. אי אפשר, כמובן, לטפס על החבל מבלי לאחוז בו, וחזק. חייבים לגשת אליו, לא לברוח ממנו, לגעת בו, ללפות אותו, ולהתחיל להרים את עצמך למעלה. אבל גם כשטיפסת – אל לך לשכוח לרגע שאתה עדיין על אותו חבל. גם כשאתה מאד גבוה בעליונים – זה עדיין אותו חבל היורד עד להורמונים המיניים התחתונים שלך, ועד לאברי המין שלך ולגוף המיני מאד שלך, זה שנוצר מזיווגם המיני של הוריך ושואף כל הזמן לחזור ולקיים את הזיווג הזה שוב ושוב.

 

התירגול הרוחני של הטיפוס על החבל המיני עד למקורו האלוהי עובר במחוזות שונים. בדברים הבאים אנסה לתאר כמו ארבע קומות בהן עובר המתרגל-המטפס בדרכו מעלה, ולפרט את יחודייותה של כל קומה ואת התירגול הרוחני-מיני הראוי בה, למיטב הבנתי. המציאות אמנם איננה בנויה קומות קומות, היא מורכבת מאין ספור נקודות על פני הציר המתמשך הזה, אך דומני שלמרות זאת ראוי ורצוי לשרטט את ארבעת העולמות בהם עובר המתרגל המיני-רוחני בדרכו להוויה הגדולה, לאחד הגדול, כשהוא צועד בדרך זו. אעשה זאת תוך שימוש בטרמינולוגיה של עולם הקבלה שהיא השפה המרכזית בה אני משתמש בעולמות הרוח.

 

עולם העשייה: לחיות את הגוף

יש לך גוף. יש לך אברי מין ויש לך תשוקות מיניות רבות מספור. הרבה מעבר למה שלכאורה מותר לחשוק בו – החשק שלך חושק. בעולם העשייה הגוף שלנו מבקש לחוות מין. לא אכפת לו כל כך אודות אהבה רומנטית ופרסונלית. זה טוב, לפעמים, שהיא קיימת, אבל זה לא העיקר. העיקר מבחינת עולם העשייה הוא לחוות את ההתרגשות והתשוקה והעונג העצום של חיי המין, בכל מיני אופנים שניתן בכלל להעלות על הדעת.

 

התרגול המיני של עולם העשייה מתחיל בלהכיר את הגוף שלך. לכאורה זו משימה קלה – מי לא מכיר את הגוף שלו? אבל זו משימה לא פשוטה כלל ועיקר. איסורים רבים הונחו על צווארנו, דעות קדומות ופחדים נוצרו, והטבעיות המינית נעלמה לה, כשבמקומה באו איסורי הטאבו ורגשות אשם לרוב. כתוצאה מכך המצב ההתחלתי הוא מצב שבו אתה לא ממש מכיר את הגוף המיני שלך. לפעמים אתה חושב שאתה מכיר אותו, אבל אין זו אלא בורות. כל שכן שאינך מכיר את הגוף המיני של בני אדם אחרים, מהמין שלך ומהמין הנגדי. לכל היותר יש לך מידע כללי ורופף אודות הדברים הללו, כי מעולם לא הותר לך באמת ללמוד אותם באופן פשוט ובהיר, עם סבלנות וללא עכבות.

 

לכן התרגול המיני של עולם העשייה מחייב אותך להביא את עצמך למצב שבו תחייה ללא מורא, ללא השעבוד לאיסורי הטאבו, שתכיר היטב את הגוף שלך ואת מאווייך המיניים, שתכיר את המיניות של אנשים אחרים, גברים ונשים, הטרוסוקסואליים והומוסקסואליים. רבים מאיתנו מבקשים להתקדם ברוחניות מינית מבלי לעשות את העבודה הנדרשת ברובד של עולם העשייה. אותם אנשים משתתפים בסדנאות של טנטרה וזוגיות, למשל, כשבעצם כל הנושא המיני רווי אצלם עדיין בסלידה רבה ובפחד. הם מנסים לעשות את המין עצמו למשהו לא ממש מיני. הם מנסים לטפס על החבל מבלי לגעת בו. אבל זה לא עובד ככה. כדי לטפס על החבל חובה עליך להתקרב אליו ולאחוז בו תחילה היטב, וללא היסוס.

עליך להכיר את הפנטזיות המיניות שלך, ללא עכבות. מה הן הפנטזיות שלך? הרשה לעצמך לתת לעצמך דין וחשבון מלא עליהן. יותר מאוחר תוכל לעשות כך גם בפני חבריך, ללא כל בושה. להפתעתך תגלה שגם להם יש פנטזיות דומות, ובאחוזי חפיפה גבוהים.

 

עליך לבדוק כיצד תוכל לממש לפחות חלק נכבד מהפנטזיות שלך, מבלי לגרום נזק לאף אחד. יכול להיות שלשם כך תזדקק לעזרה מבן או בת הזוג שלך, או מחברים קרובים. מן הסתם חלק מהדברים שאותם אתה מפנטז שתעשה גם מבחילים אותך. אך מהו מקור הבחילה הזו? פעמים רבות זו תגובת הנפש לאיסורי טאבו. כי איסור טאבו איננו כשאר איסורין שבעולם. משמעותו של טאבו הוא שהוא בגדר הנחה תרבותית כה עמוקה, עד שמי שעובר עליו מרגיש נורא ואיום, ובטנו מתהפכת עליו. לכן העבודה המינית של עולם העשייה איננה כה קלה כפי שניתן לחשוב. עליך להכיר את עצמך כחיה מינית. מי אתה באמת? כיצד זורם ארוס בעורקיך?

Sedona Temple - (c) Photo by Ohad Ezrtahi

Sedona Temple – (c) Photo by Ohad Ezrtahi

 

אם אתה גבר, למשל, רוב הסיכויים שאתה רוצה לזיין נשים רבות, בגדלים שונים, צבעים שונים, אולי אפילו מלאומים שונים ולעשות זאת במקומות שונים, כמו במיטה ובמשרד, ביער ועל חוף הים, בספסל האחורי במכונית שלך, על שולחן המטבח ועל השטיח בבית של ההורים שלה. סביר מאוד גם להניח שיש לך פנטזיה להיות עם מספר נשים בבת אחת, ושכולן יעריצו אותך יחדיו ויעמדו לשירותך בלבד. יכול להיות שהיית רוצה לראות הרבה גופים של נשים, ציצים וכוסים, קטנים וגדולים, ורודים וכהים, עם שיער ערווה חום ושחור ובלונדיני וג'ינג'י', ואולי אפילו עם שיער שיבה או ללא שיער כלל. היית רוצה להביט בזה טוב טוב, כמו באובייקט למחקר, מבלי לדפוק חשבון למי שהאברים הנחשקים הללו שייכים לה, ומבלי שתהיה חייב לספר לה כמה אתה מעריך אותה כאדם וכולי וכולי. יש לך חשק לסקס שאיננו קשור לרגשות רומנטיים ובטח לא להתחייבות כלשהי. כל זה – ואף יותר מזה – טבעי לגמרי!

אם את אישה רוב הסיכויים שמתחת למעטה המהוגן שלך, ומתחת לרובד הרגשי והרומנטי – שכמובן קיים ועוד אגיע אליו בהמשך – את גם רוצה פשוט להזדיין. יש לך חשק בלתי מנומס לדעת גברים רבים. היית רוצה לשגול גברים גדולים וקטנים, רזים ושמנים, צעירים ומבוגרים, כושים וסינים, יורמים ומאצ'ואים, היית רוצה שכמה גברים, ולא חשוב מי הם (ואולי עדיף בכלל שלא תדעי מי הם ושהם לא ידעו מי את) יענגו אותך בבת אחת. היית רוצה שכמעט יאנסו אותך, שיקרעו מעליך את הבגדים בתשוקה וייקחו אותך בסערה מבלי להתרשם ממה שיש לך לומר על זה. שיסתמו לך את הפה ויזיינו אותך עמוק. את הפנטזיה הזו, שנשמעת ממש לא פוליטיקלי קורקט, יש לנשים רבות מספור.

אבל כל הדברים הללו – ועוד אחרים, שרבים הם ואיני יכול לפרטם – אינם מנומסים ואתה או את מתביישים בוודאי להודות בהם בפני חבריכם, או אפילו בפני בן או בת זוגכם, למרות שגם להם יש את אותן פנטזיות פחות או יותר, וגם הם מתביישים באותו האופן מפניכם. ההורים והמורים שלך הכניסו בך את התחושה שאם זה מה שאתה רוצה אז משהו בך לא בסדר. ולכן, אם לא תעבוד על עצמך בחריצות ובאומץ, ותשחרר את עצמך מאותם פחדים המהולים באשמה ושנאה עצמית – אין כל ספק כי גם אתה תעשה בדיוק את אותו העוול לילדיך שלך, והם בתורם ינחילו את אותה איוולת לילדיהם, וחוזר חלילה.

 

העבודה הרוחנית-מינית של עולם העשייה היא העבודה הנדרשת לעשיית שלום עם עובדת היותך יצור מיני, ולהכרת היכולות המיניות של הגוף שלך ושל בני ובנות המין השני. גם אם אתה או את אנשים לכאורה פתוחים – רוב הסיכויים שקיים אצלכם פיצול בין ה'יצור המיני' שאתם ובין ה'יצור התרבותי' שאתם. על הפיצול הזה קשה, אך הכרחי, להתגבר. בדרך להאחדת האישיות המפוצלת שלכם תפגשו הרבה מחסומים של אימה, כי לפעמים תאבדו פתאום את הדימוי העצמי שלכם, ותחשבו שאתם לא שווים ממש כלום. משהו בכם יבקש לקבל בחזרה את הנורמליות החצויה שאליה התרגלתם בעבר, ולהניח לכל העניין. לפעמים תחששו שכל עולמכם עלול להתמוטט.

 

יכול להיות שאתם נשואים, למשל, ופתאום תתחילו לתת מקום להכרה בכך שגם אתם וגם בן או בת הזוג שלכם מעוניינים לפעמים לחוות אנרגיה מינית עם אנשים נוספים. זה יאיים על מסגרת המשפחה שלכם, על מבצרי האישיות שלכם, לפעמים אף על כל מה שכביכול "השגתם בחיים", ושוב תרצו רק לחזור לחיק הנורמליות המכחישה והבנאלית. "ראה" אמר לי פעם חבר, שהוא פרופסור מלומד ומכובד עד מאד למדעי הרוח, "הדחקה והכחשה הם מנגנונים שרוב בני האדם זקוקים להם כדי לשרוד". גם אתם מן הסתם תרצו פשוט "לשרוד" ותתגעגעו לפעמים לאותה צביעות, המאפשרת לאנשים רבים כל כך לחיות עם פחות סערות פנימיות, לבגוד קצת, לשקר הרבה, ולעשות קריירה מוצלחת. אבל כשהנפש מתעוררת לצאת למסע החירות – קשה כבר לעצור אותה ולחזור חזרה מצרימה, לבית העבדים.

 

הכוח המיני של עולם העשייה איננו כה אישי. רומנטיקה ורגשות על בסיס אישי שייכים בעיקר לרובד של עולם היצירה. אבל בעולם העשייה זורמת החיות המינית ככוח קוסמי חסר מעצורים. הארוס זורם בבריאה כולה. השמים עושים אהבה עם האדמה והשמש מתחרמנת אל תוך האופק בשקיעה, חרגולים ופרפרים מזדיינים על עלי העץ השולח את זרעוניו לכל עבר עם הרוח, ופרחים פוערים את אברי המין שלהם גדולים ועסיסיים וריחניים, ומקשטים את הגבעות בחגיגה חושנית גדולה. הגוף שלך ושלי ושל כולנו נולד וגווע כחלק מאותה חגיגה. על גוויותיהם המרוטשות של חיילים בשדה הקרב זבובים עושים אהבה. אתה יכול להיגעל מזה, אתה יכול לחשוב שזה לא ראוי ולא מנומס ולא מכובד ולא רוחני, אתה יכול להימנע מזה ולהכחיש את מה שאתה חלק ממנו אם תרצה או לא תרצה, ואתה יכול גם להכיר בזה ולחייך אל זה ולומר 'כן' לאלהים, שברא את החירמון האינסופי הזה, אבל – – – אתה יכול גם להפסיק להילחם בזה ולהיות שותף לחגיגה.

 

כל עוד אתה נלחם עם ארוס – הוא נלחם בך בחזרה (וכוחו גדול)

אחד הדברים שתגלה, ככל שתיגמל מההתמכרות לרגשות האשם המיניים, הוא שמשהו בך נרגע. כל עוד אתה נלחם עם ארוס – הוא נלחם בך בחזרה (וכוחו, ללא שום ספק, גדול ממילא משלך) וכשאתה נתון במלחמה הזו גם ההתנהגות המינית שלך רוויה כולה בגוון מלחמתי ולחוץ. אם אתה, למשל, גבר – אזי ככל שיגדל השלום הפנימי שלך כך תגלה באופן ספונטאני חירות רבה יותר מההכרח הכפייתי לשפוך זרע ברגעי אורגזמה. השפיכה תהפוך למשהו שתוכל לבחור בו כשתרצה לחגוג את המיניות שלך על ידי שפיכה, ותוכל גם להימנע ממנו כשתרגיש שאין בכך צורך.

magen david

אם את אישה את עשויה לגלות שכל הגוף שלך הוא בעצם איבר מין אחד גדול, בעל גוונים שונים וייחודיים של גירוי בכל איבר ואיבר ממנו. את תחגגי את זה, ובנוסף גם תגלי יכולת רבה יותר להיכנע ולהתמסר לעונג מיני בעומקים שלא יכולת להכיר קודם לכן, פשוט בגלל שפחדת. את עשויה גם לגלות, להפתעתך אולי, ובוודאי להפתעתם של חברייך הגברים, שהתיאבון המיני שלך הוא עצום וגדול יותר ממה שהעזת לספר לעצמך קודם לכן. יכולתה של אישה להכיל אנרגיה ולעבוד איתה גדולה באופן כללי בהרבה מיכולתו הממוצעת של גבר, וכך גם גדולה יכולתה להתמודד עם עוצמות גדולות של אנרגיה מינית. התרבות הפטריארכאלית חששה מפני כך וחסמה את מיניותן של נשים בחגורות צניעות פיזיות ומנטאליות, אבל ככל שתיגמלי מאותן רצועות של שיעבוד כך תלך עוצמתך ותתגלה, לך ולעולם כולו. את תזרחי בעוצמה שלא הכרת קודם, גם סתם ככה במכולת, פשוט כי תתחילי להרשות לאנרגיה שלך לזרום עם פחות ופחות מעצורים.

 

ככלל – משתפסיק להיאבק בהיותך יצור מיני, משתחדל באמת, וללא פסאד, לראות את המיניות שלך כאויבת של הרוח – יהפוך הביטוי המיני שלך למגוון, עשיר, יצירתי, צבעוני ומתחדש. הוא לא יעקוב בנוירוטיות אובססיבית אחרי הדפוסים הידועים של ההתנהגות המינית שהכרת לפני כן. הוא יפתיע אותך בכל פעם, ויחד איתו גם אתה תתחדש.

 

חלק שני

 

התפתחות רוחנית משמעה הגדלת היכולת לאהוב ללא פחד וללא התניה, ולהביא את העולם לממדים עמוקים יותר של אהבה, חופש, אחדות ודעת-אלהים. לכן התהליך הזה חייב להיעשות מבלי להזיק לאף אחד אחר, לא לבני אדם ולא לחיות. אתה עלול לסבור בטעות שזה בלתי אפשרי, כי הרי הפנטזיות שלך הן "פנטזיות אסורות", ואם תגשים אותן אתה עלול, חלילה, לאנוס ולבגוד, ולהיות מין אדם שמזיק הרבה לסביבותיו. אז דע לך כי המחשבה הזו היא טעות מרה. למעשה – זו מחשבה מסולפת שהשתילו בך מטיפי המוסר למיניהם, בדיוק כדי למנוע ממך לחיות במלאות וכדי לאפשר להם לשלוט ביתר קלות. בך ובשכמותך.

את כל הפנטזיות המיניות שלך תוכל לממש – אם רק תרצה ותעיז – במסגרת תומכת של חברים לדרך, העובדים יחד עבודה הרוחנית-מינית מתוך הסכמה מלאה. אין לך חברים כאלו? ובכן – אם תתחיל ללכת בדרך – תגלה שהם קיימים סביבך יותר ממה שהעלית על דעתך. במסגרת שכזו תוכל לחשוף ולהיחשף, לראות ולהיראות, לגעת ולהנגע, להכיר צבעים וגוונים שונים ולשרת אחרים בתהליכי הגילוי והגדילה שלהם. סביבה של חברים לדרך יכולה לביים למישהי, למשל, חטיפה על ידי כמה גברים ש"יכפו עליה את רצונה", כשגם היא וגם הם יודעים שמילת קוד מסוימת, כשהיא נאמרת, עוצרת מיד את כל ההתרחשות ומחזירה את כולם למצב ניטראלי. בתוך סביבה בטוחה ותומכת שכזו תוכל להתגבר על רגשות האשמה ועל תסביכי הבושה שלך גם יחד, ולצחוק הרבה מתוך אהבה ואמפטיה, יחד עם חברים שהסרַת המסכות התרבותיות מעמיקה את הקשר ביניהם לאין ערוך.

 

לוקחת אותך בדיוק כפי שאתה – המעלה הרוחנית של סקס אוראלי

ובהקשר זה ברצוני להעיר את תשומת לבך לדבר נוסף, שאולי בתחילה ייראה לך ביזארי: האם חשבת פעם מדוע אברי המין שלך נמצאים כה סמוך לפתחי הניקוז של גופך? אפשר היה לחשוב שאם מיניות היא דבר כה נאצל, אם מיניות היא שער להתפתחות רוחנית, כי אז יכולה היתה התבונה האלהית לברוא לנו אברי מין במקום נקי יותר – ליד הפנים, בסמוך לזרועות, בבית השחי למשל, או מקסימום בחזה. למה באמת לשים את פתח הנרתיק במרחק סנטימטרים כה ספורים מפי הטבעת? למה הזין שלך, שאיתו אתה עושה אהבה, צריך להיות בדיוק אותו איבר שגם עושה פיפי?

 

התשוקה האלהית שתכננה את גוף האדם בצורה שכזו חשבה כנראה על הדברים בצורה קצת אחרת – ללא שנִיוּת. כתינוקות התחלנו ללמוד שחברת בני האדם שאל תוכה נולדנו איננה אוהבת את הקקי ואת הפיפי שלנו. למדנו שמה שיוצא לנו מהגוף ומרגיש כל כך טוב הוא בעצם דבר מסריח, מלוכלך ומגעיל. רק בגלל שאמא אוהבת אותנו כל כך היא מסכימה לטפל בקקי שלנו, וגם היא מחכה ליום שבו נגדל ונלמד כיצד לנקות את עצמנו לבד, ולהחביא מעיני העולם את העובדה שאנחנו בכלל מחרבנים. כך גדלנו, ולמדנו להתבייש בחלק מן הפעולות הכי טבעיות של גופנו, ובאיברים האחראיים על כך. בעברית אפילו קוראים לאותם איברים "מבושים". עם התבגרותנו הִפנימה נפשנו את הפיצול בין החלקים האהודים של גופנו לאלו הדחויים. אילו היו אברי המין שלנו רחוקים מאברי ההפרשה כי אז לעד, גם כשהיינו אוהבים ונאהבים, היה נשמר אותו פיצול עמוק בין האיברים המכובדים והבלתי מכובדים שבגופנו. אבל ברוך השם – לא זו דרכה של האהבה.

 

כי בעולם העשייה האהבה לוקחת אותך בדיוק כפי שאתה, היא לוקחת את כל כולך ולא משאירה כלום. כשאתה נחשק ונאהב אתה חושף פתאום את מבושיך, ואותם איברים שבדרך כלל גורמים לאנשים לסלידה זוכים פתאום להיות נחשקים עד מאוד, ויש בזה שחרור גדול.

 

כשאישה לוקחת את איבר המין שלך בפיה ועוד מתענגת על זה משהו עמוק בנפשך יכול פתאום להשתנות. פתאום אתה מרגיש באמת נאהב. מסתבר שהיא לא נגעלת ממך – וגם מאותם איברים שלמדת שהם "מסריחים ומגעילים". משהו בך שהיה תמיד דחוי נגאל. אתה מקבל אישור מאד משמעותי, לפתע פתאום, לעובדת היותך בגוף. ובאופן זהה – אם את אישה את יודעת שכשגבר יורד לך, שותה בשקיקה את מיצי ערוותך (כשלפעמים אפו סמוך מאד לפי-טבעתך) ומשדר לך משם אהבה ותשוקה אמיתית – משהו עמוק בתוכך נרגע. באותו רובד של עולם העשייה, את מקבלת פתאום מסר מאד שונה מהמסר שעליו חונכת. כילדה וכנערה מתבגרת למדת לדעת שמשהו בגוף שלך לא בסדר, משהו בו דוחה, מסריח ולא מכובד, והנה – הכל בך נאהב ונחשק. אהובך נותן לך על כך אישור – ואם את פתוחה לקבל את זה – את מרגישה באמת מאושרת.

Photo by Ohad Ezrahi (c) 2009

 

המין מאפשר לך לחשוף ולהיחשף, להיגמל מן הבושה ומן הפחד בכל הקשור לגופך, ולהשתחרר. מסתבר שלא לחינם הניחה התבונה הקדושה את אברי האהבה בדיוק איפה שהם. בחסידות אומרים שכשרוצים להגביה משהו למעלה מתכופפים תחילה למטה וחובקים אותו מתחתיו, כי רק כך ניתן להגביה את כל כולו. בתרגול המיני של עולם העשייה אתה חובק את הגוף כולו. אתה לומד לא להתבייש בעירום ולא להתבייש בעובדת היותך אדם, בעל גוף ובעל בשר, לא להתבייש בגילו של גופך ולא לנסות להתאים אותו לשום מודל חיצוני של יופי. במסע הזה אתה ואת משתחררים מפחדים רבים יחד עם בני ובנות זוגכם, ומה טוב אם זה נעשה גם בחברת ידידים ושותפים לדרך.

 

יהיו כמובן גם רבים מבין חבריכם שירימו גבה ואף ינתקו אתכם כל קשר אם רק ישמעו מה אתם עושים ובאילו אירועים אתם משתתפים, אבל כשאתה הולך בדרך זהו חלק מן המחיר שעליך לשלם. וממילא – האם אנשים שרוצים להיות לידך רק כשאתה משקר להם ולעצמך יכולים באמת להיקרא "חברים"?

 

"מי שלא חשק לאישה דומה לחמור, ופחות ממנו"

כשם שכדי להיות לוליין ולעשות ג'אגלינג דרוש לך גוף משוחרר וזורם, כך גם יש צורך שהרובד של עולם העשייה שלך יהיה חופשי מכיווצים כדי שתוכל לעסוק בְּאמנות רוחנית בַּלוליינות הנדרשת בתרגול של עולם היצירה.

אינני מתכוון לומר שקודם כל עליך להיות מושלם ברובד של עולם העשייה ורק אחר כך תתחיל בכלל להתעסק עם עולם היצירה, שהוא העולם הרגשי בו מתקיים המשחק הקדוש בין היסודות הזכריים והנקביים של המציאות. אין זה כך. ההתקדמות שלנו איננה עד כדי כך ליניארית. אולם הדברים כן תלויים זה בזה במובן שככל שתהיה יותר בריא ומשוחרר בעולם העשייה כך תוכל לרכוש מיומנות טובה יותר בלוליינות המהירה והמאתגרת של עולם היצירה.

לכן אמר המקובל בן המאה הי"ג, רבי יצחק דמן עכו, את הדברים אותם רשמתי כמוטו בתחילת הפרק הקודם: "מי שלא חשק לאישה דומה לחמור, ופחות ממנו. והטעם –כי מן המורגש צריך שיבחין העבודה האלהית". לפי מידת יכולתך להכיר בחשק המיני שלך כך מידת היכולת שלך לעלות הלאה במסלול ההתפתחות, ולדעת את העבודה האלהית ואת האהבה האלהית.

 

9 תגובות
  1. עוזי
    עוזי says:

    לא קראתי הכול אבל לחלקים שכן קראתי אני מאוד מתחבר ויפה הכתיבה שם אני בטוח שכול המאמר מקסים
    האם יש אותו בתרגום לאנגלית?

  2. helit
    helit says:

    וכאן אפילו עוד יותר מתאים לשאול : " ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, למען תזכרו את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם. אני~אדני~אלהיכם~אמת*
    נראה כי הפסוק הזה מבטל כל אישור ללכת אחרי המאווים שלנו החשקים שלנו ואם לא דיי בזה אחריי הלב שלנו! איך אפשר ש"הרובד של עולם העשייה שלך יהיה חופשי מכיווצים" לנוכח השאיפה לקיים פסוק זה המתיימר כביכול להביאנו אל האמת .

    אשמח לשמוע פרשנות מאירת עיניים ולב.

  3. לי
    לי says:

    אם כן, מהי משמעות בן / בת זוג? אם כולם מעשה אהבה אחד גדול עם כולם?
    ומהי משמעות ההעמקה עם נפש תאומה אחת – לעומת דגימה של הרבה נשמות ללא העומק שנובע מהפרקטיס של שנים ?… מה שכתוב מענין ברמה החוויתית, ברמה של להשתחרר מהסלידה העצמית ותחושת הלכלוך, אך לא מובן לי בכלל המונח בן/בת זוג בהקשר הזה. אודה לך על הבהרה 🙂

    • אזרחי אוהד
      אזרחי אוהד says:

      שלום לי.
      בני זוג הם שותפים לחיים, לחקירה עמוקה, להתפתחות פנימית ארוכת טווח.
      הטעות הגדולה (בעיני) היא להפוך את בני הזוג שלנו לאנשים היחידים איתם מותר לנו להתנסות בהתנסויות של אהבה ושל מיניות.
      האהבה היא עניין גדול. ואין סיבה להגבילה לאדם אחד. גם היכולת שלנו לפגוש אנשים טובים במפגש מיני משמח לב ונפש הדדית הינה רחבה בהרבה, ולמה להפוך את בני הזוג שלנו לסוהרים?

      בני זוג הם עניין של עומק, של המשכיות, של מסע משותף ונפלא יחד, ולא של הגבלות, פחדים וכליאה הדדית.
      אוהד

  4. רינה
    רינה says:

    אוהד, את איש מכובד וחכם, אין ספק. יחד עם זאת אני מוצאת כי הגישה שלך נושאת בכובה באופן מרומז את גרעין הפחד עצמו. תחושתי כי פחד ולא חופש מנחה את הרצון האנושי להפוך לאחת עם מעשה האהבה הקוסמי שכולנו לדבריך חלק ממנו. פחד מאינטימיות מתחפש לחופש אולטימטיבי ללא גבולות.. אולי החשש מסבל הכרוך בקרבה האינטימית עם דמות אחת הופך אותנו למאהבים הפותחים את מסגרת הנישואין למאהבים נוספים. אין ספק שלאנשים רבים דווקא מערכות יחסים פתוחות מאפשרות לשמר ולהעמיק את נישואיהם. וזה באמת מעניין…

    • אזרחי אוהד
      אזרחי אוהד says:

      רינה יקרה. איננו מכירים ואני תוהה אם זה מעשה חכם לכתוב עלי אישית מחשבות שכאלו בלי שאת מכירה אותי, את אשתי או את אהובתי.

      • רינה
        רינה says:

        אוהד יקר, המחשבות שכתבתי בהחלט לא היו עליך כלל, כיוון שאיננו מכירים. העלתי כל כתב את תהיותיי לגבי הנושא שכתבת עליו.

  5. מלכה
    מלכה says:

    אוהד יש עומק גדול בדבריך, והניסוח מבריק ומדויק, אך כדי להתחבר אליהם צריך לסובב את כפתור הרדיו שבראש שלנו לתדר אחר, שונה ועדין מזה שההיסטוריה האנושית מכירה. לפני כשנתיים, למדתי אצל מורה רוחנית גדולה, שאת שמה אשמור אצלי, ושיתפתי אותה בהרהוריי ברוח זו. היא עצמה עיניה לרגע, כמתבוננת בתמונה שהצגתי בפניה ואמרה "את מחזיקה ראייה רוחית שהעולם עדיין איננו בשל לה". מאז כבר פגשתי עוד אנשים שרואים את אותה התמונה, אך לצערי ברוב המקומות שאני מסתובבת עדיין אינני יכולה להראות את התמונה בכוליותה, אלא רק תמונות הנמצאות על הדרך לתמונה הגדולה. כי כאשר מסתכלים על האור הגדול, העיניים מסתנוורות ומתקשות להתבונן. זו שאלה שאני שואלת את עצמי מידי יום – איך מקרבים במקום להרחיק? איך מהווים גשר? לא מחפשת תשובות ברורות, רק משתפת בהרהור…

התגובות סגורות.