על רבי ישוע מנצרת ומרים המגדלית

מרי כריסמס ומרי מגדלנה

שלום חברים, כאן אוהד אזרחי עם כמה מילים לכבוד ישוע ומרים המגדלית

ישוע מנצרת חגג כמובן את יום הולדתו על פי הלוח העברי. המילה "כריסמס" לא היתה מוכרת לו, וגם התאריך 25 לדצמבר היה מן הסתם זר לו לחלוטין. ישוע מנצרת היה איש עברי מהגליל, שצמח להיות מורה רוחני גדול, מורה שבמובן מסוים הקדים את זמנו.

למה רק "במובן מסויים"? כי באמת אף אחד לא "מקדים את זמנו". כל אחד מאתנו יורד לפה בדיוק בזמן, כדי לתרום את חלקו להתפתחות התודעה הכללית, ויש כאלו, כמו ישוע, שבאים לכאן עם בשורה כה גדולה, עד שלאנושות לוקח כמה עשרות, מאות, או אלפי שנים לעכל אותה. ועדיין – הם הגיעו בדיוק בזמן, ולא הקדימו את זמנם. הם הגיעו בדיוק כדי להוסיף את התבלין שלהם לצ'ולנט האנושי המתבשל אט אט.

עבורי, ישוע מנצרת הוא "רבי ישוע", כפי שקראו לו תלמידיו, שהיו גם הם יהודים. אינני יודע אם טעות עשתה היהדות הרבנית כשדחתה אותו. מי אני שאשפוט מהלכים היסטוריים? אבל אני כן יודע שעבורי כיום מאד חשוב להכיר בו כחלק חשוב מהמשפחה הרוחנית שלי, וכאחד המורים הגדולים של ההיסטוריה. אינני מדבר על הדמות הנוצרית של ג'יזס כרייסט שחשב שאמא שלו בתולה והיא חשבה שהוא אל. ישו של הנצרות זו דמות שמשרתת את האינטרסים הכנסייתים. אני מדבר על רבי ישוע האיש, שחי וצחק, אכל דגים, שתה יין ואהב הרבה. אותו איש שאפילו מבעד לאלפיים שנות היסטוריה מעוותת, ודרך צעיפים רבים של דוגמות דתיות דכאניות, עדיין מצליח לחדור לרבים כל כך אל הלב ולעורר אותם לדבר פשוט אחד – לחיים של ענווה ואהבה. לחיים של אהבה פשוטה שמעבר לכל חוק ומעבר לכל הלכה כתובה.

אז למרות שאיננו יודעים מתי בדיוק נולדת, בכל זאת – יום הולדת שמח לך, רבי ישוע בן מרים ויוסף מנצרת!

המסע לעיירה מגדל

ולהבדיל, הרב מוטי אילון נמצא לפני כשבוע אשם במעשי אונס בנערים שהיו תחת חסותו החינוכית. הרב אילון חי בשנים האחרונות ב"גלות" בעיירה מגדל, שעל שפת הכנרת. זה מענין מאד שכאשר נאלץ לעזוב את משרתו כרב ומחנך בירושלים, בשל חשדות לעבירות מין, בחר מוטי אילון ללכת לגלות דווקא לעיירה מגדל.

במגדל שלפני אלפיים שנה גדלה אישה מיוחדת במינה – מרים המגדלית – שרבי ישוע ראה בה את תלמידתו הקרובה ביותר.

על פי האוונגליון החיצוני של פיליפוס, היא היתה אף אהובתו: "בת־לוויתו של המושיע היא מרים המגדלית" אומרת הבשורה על פי פיליפוס, ומוסיפה גם: "ישוע אהב אותה יותר מכל תלמידיו ונשק לה תדיר על פיה. שאר תלמידיו נעלבו מאוד וביטאו את מורת רוחם. הם שאלו אותו, "מדוע אתה אוהב אותה יותר מאתנו?" והמושיע ענה להם, "מנין לכם שלא אוהב אתכם כשם שאוהב אותה?" (בתמונה: ישוע ומרים מתוך אופרת הרוק Jeusus Christ Superstar)

לפני כמה חודשים לקחתי קבוצה של חברים מרחבי העולם שעוסקים כולם בשמאניזם מיני לסיור בנקודות עוצמה של ארץ הגליל. אחת הנשים, מורה מופלאה בפני עצמה (ג'נין מקדונלד מאוסטרליה) היתה פתאום רעבה נורא וביקשה לעצור. חייכתי. בלי לדעת היא ביקשה לעצור בעיירה מגדל. אחרי שאכלנו רצינו לרדת לכנרת. כשחיפשנו נקודת גישה אל המים במקום שפעם הכרנו, גילינו להפתעתנו שיש שם כיום חפירה ארכיאולוגית גדולה. כששאלנו מה מצאו כאן הסתבר לנו שהגענו למגדל העתיקה! לעיר בה גדלה מרים המגדלית, שלפי מסורות שונות היתה כהנת אהבה.

קיימת מחלוקת בין הכנסיות הנוצריות השונות אם "מרים החוטאת", מרים הזונה, היא מרים המגדלית, או שמא מרים אחרת היא. הקתולים טענו שהיא זו היא, ואילו הפרוטסטנטים והאורתודוקסים ראו בהן נשים שונות ששמן זהה.

בספרי "מי מפחד מלילית" התיחסתי לפיצול דמות האישה השלמה לחלק "מהוגן" ולחלק "פראי", שבמסורת היהודית מזוהים עם הארכיטיפים של חוה ושל לילית. הראיתי שם כיצד בקבלת האר"י מוצג חזון עתידי בו יהיה חיבור מחודש של חוה ולילית בכל אישה, כי בעצם הן קיימות בכל אישה, רק שהתרבות מאלצת נשים לבחור אם להיות "אם כ חי" (חוה) או שדה מינית (לילית). במסורת הנוצרית קתולית דמותה השלמה של "מרים" נחצתה לאם-בתולה מחד ולזונה חוטאת מאידך. אך האם מרים ההיסטורית היתה בעצם גם זה וגם זה? גם בת זוגו של ישוע (ואולי אף אם ילדיו, כפי שטוענות מספר מסורות), וגם מי שהיתה כהנת אהבה?

בקרב הרוחניקים של ימינו ישנם כיוונים שונים ביחס למידת מיניותה של מרים המגדלית. ישנן גישות הפמיניסטיות, המבקשות לראות במרים המגדלית מנהיגה רוחנית שהיתה בת זוגו של ישוע, אך לא עבדה בשום סוג של זנות, לא זנות רגילה ולא "זנות מקדשית". ספר (גרוע לדעתי) שהולך בכיוון הזה הוא "המיוחלת", שכתבה קתלין מקגואן (ראו סקירה של ידידי אלי אשד על הספר כאן).

אחרים, חובבי טנטרה, דווקא מאמצים את הזיהוי של מרים המגדלית עם מרים הזונה, אלא שהם רואים במרים המגדלית לא סתם זונת רחוב, אלא "קדשה", או כפי שהוטבע המונח באנגלית: "Sacred Prostitute". אנשים אלו רואים במרים המגדלית כהנת, מרפאה ואישה רוחנית במעלה גבוהה, שכחלק מארגז הכלים שלה לעבודה עם אנשים השתמשה גם בכלים של עבודה מינית. אישה שהמשיכה את המסורת העתיקה של כהנות וקדשות, שהיו כאן מאז ומתמיד במזרח התיכון הקדום.

אינני יודע אם מבחינה היסטורית מרים המגדלית היתה אכן קדשה שכזו, אבל כשהגענו לאתר של מגדל העתיקה האנרגיה של החיבור אל האלמנט הנשי הזנוח והנרדף הזה היתה חזקה מאד. הלכנו כולנו אל מקום מבודד על שפת הכנרת ועשינו טקס קטן, במהלכו התחברו הנשים שבחבורה עמוק מאד לאותה איכות נשית שזרמה שם בשפע, והגברים הפכו מיד לשומרי הגן, מאפשרים לנשים את המרחב הבטוח להיות במקום העוצמתי, העדין והקדוש הזה, בידיעה ברורה שהפעם הן בטוחות ומוערכות, ואף אחד לא הולך לפגוע בהן.

האם היה ישוע מנצרת מורה לאהבה אלהית? האם הטרנספיגורציה שעבר על פסגת הר תבור לעיני כמה מתלמידיו, במהלכה התגלה לפניהם כבעל טבע אלהי, אינה אלא ההתממשות הגבוהה ביותר של כל אחד מאתנו – כהתגלמות האלהות בבשר? כלומר כאהבה וחופש החיים יחדיו במלאות ובמודעות בהירה? האם היתה מרים המגדלית סוג של קדשה, כהנת אהבה, שהפכה אחר כך להיות אהובתו של ישוע ובת לוויתו הקרובה ביותר? האם לשם כך בא ישוע למגדל, כדי להתחבר עם אותה כהנת אהבה? (כמו שמשיח אחר, שבתאי צבי, שמע על אישה בשם שרה שעבדה כזונת צמרת באיטליה של המאה ה17, והתנבאה שהיא עתידה להנשא למשיח. הוא זימן אותה אליו והשנים נישאו וחיו יחדיו, דרך כל תלאותיו, עד יום מותו), האם באופן בלתי מודע נמשך גם מוטי אילון למגדל כדי לבקש תיקון לחטאיו אצל רוחה של מרים המגדלית? וכיצד היתה היא מתייחסת לרב הומוסקסואל מודחק, שכה מפחד מיצריו עד שהוא מוצא עצמו משקר, לעצמו ולאחרים, שוב ושוב, ואף כופה את יצריו המיניים על חניכיו המבוהלים? איזה סוג תיקון היתה מציעה מרים לאדם שכזה? איזה סוג תיקון היה מציע רבי ישוע לדת ולמדינה שבתוכה צומחים מנהיגים שכאלו?

יש לנו צורך כיום בדמויות ארכיטיפיות ומיתולוגיות מהעבר שנוכל להתחבר אליהן ולשאוב מהן עוצמה. כל הקנאים הדתיים שופכי הדמים, כמו אליהו הנביא או מתתיהו החשמונאי כבר לא ממש עושים לנו את זה. איננו רוצים לשחוט את אויבינו. אנחנו מחפשים כבר כיוון אחר של ישועה. משהו שיהיה בגדר win win. משהו שיציע כיוון אחר לגמרי, שבו לא מגרשים את החושך אלא מרפאים אותו. ישוע כסוג של מורה טנטרה עברי, ומרים המגדלית ככהנת האהבה עונים לדעתי בהחלט על הצורך הזה של רבים מאתנו בדמויות מופת עבריות שעבדו בשדה התודעה, האהבה, החמלה והשלום.