אז מהי היהדות המתחדשת?

"אז מה אתם בדיוק, רפורמים?" – השאלה הזו נשמעת תכופות למדי מפיהם של ישראלים רבים וטובים, שמגרדים את פדחתם ומנסים להבין מהי התופעה הזו, של ההתחדשות היהודית, אך אין להם מגירה במוח שתוית שכזו מתנוססת עליה, כי מלאי המגרות העומד לרשותם לצורך קטלוג התופעה מכיל רק "חילונים" "דתיים" ו"רפורמים".

ולכן התבקשתי על ידי כמה מן הטובים בידידי לעשות קצת סדר בדברים ולכתוב מאמר פשוט, לא מדעי ולא מסובך, שיסביר ויתן קצת רקע על התופעה הזו, הגדלה והולכת.

רבי זלמן

 

<br />

בתקופת מלחמת העולם השניה נמלטה משפחת שחטר מאירופה הבוערת והגיעה לחופי ארה"ב. זלמן הצעיר גדל כחסיד מסור ואדוק ומאוחר יותר הצטרף לחצרו של הרבי יוסף-יצחק מליובביטש – אותו אדמו"ר חב"די שנמלט גם הוא מציפורני הבולשביקים והקים מחדש את מרכזה של חסידות חב"ד בברוקלין. זלמן הוסמך לרבנות ויחד עם חברו לספסל הישיבה – שלמה קרליבך – נשלח על ידי הרבי להפיץ יהדות לסטודנטים יהודיים באוניברסיטאות בבוסטון.

 

אולם המפגש עם האקדמיה ועם העולם הפתוח של הרוח בארה"ב לא גרם רק לסטודנטים רבים להתקרב ליהדות, הוא גרם גם לרבי זלמן הצעיר להבין שמשהו בצורה שהיהדות התיחסה עד כה לסוגיות מרכזיות ביותר איננו מתאים יותר. רבי זלמן הלך ולמד לימודים סופיים, נוצריים ובודהיסטיים. השתלם בעצמו בפילוסופיה ודתות ועם הימים הפך לפרופסור מכובד בתחום זה בעצמו. למרות יחסיו האישיים עם הרבי מליובביטש, עזב רבי זלמן את חב"ד כשהבין שבמתכונתה הנוכחית היהדות איננה עונה באמת על שאלות הדור. אי אפשר להמשיך ולקבע את האישה ברובריקות המסורתיות בלבד ואי אפשר להתעלם לעד מההתפתחות הרוחנית של המיסטיקנים הכנים בדתות האחרות ולקטלג את כולם כעובדי אלילים האחוזים בטעות גדולה.

סקס סמים ורוקנרול

בשנות השישים העליזות התנסה רבי זלמן – שכבר היו לו תלמידים רבים ושונאים רבים לא פחות – יחד עם ידידים רבים, כמו תימוטי לירי למשל – בשימוש בסמים שונים, כמו ל.ס.ד. ומריחואנה לשם פתיחת התודעה. מספרים על תקופות שבהן לפני קבלת שבת היה מכבה סיגר גדול של גראס שהשתמש בו להכנת הלב לקראת השבת… רבי זלמן ותלמידיו נפתחו לכל מה שהתנועה ההיפית של שנות השישים והשבעים נפתחה. סקס סמים ורוק&רול בצירוף אמן יהא שמיה רבה מבורך.

אבל עם חלוף השנים דברים נרגעו והגיעו לבשלות פנימית רבה יותר. מכל החיפושים והתעיות הללו הלכה והתארגנה תנועה גדולה של יהודים, רבים מהם משכילים, סטודנטים ואקדמאים, שמצאו ביהדות ובקבלה החסידית דרך טובה להתפתחות רוחנית. אל רבי זלמן הצטרפו רבנים אחרים, מכל זרמי היהדות האחרים, ותלמידיו שהתחילו את דרכם כאמריקאים חילונים גמורים גדלו גם הם והפכו לרבנים ולמורים בתחומי היהדות השונים. אחד מהם הוא פרופסור ארט גרין, הידוע בשמו הספרותי המלא אברהם יצחק גרין, מחבר הביוגרפיה של רבי נחמן מברסלב "בעל היסורים" ועוד ספרים רבים במדעי היהדות. אחרת היא רבי שפע גולד שניגונים רבים שלה הפכו עם השנים להיות נכסי צאן ברזל של מוזיקת התפילה הנהוגה בקהילות רבות בארץ ובעולם, כמו "מודה אני לפניך" ועוד.

וכך, אט אט, הלכה והתגבשה לה תנועת ההתחדשות היהודית, או כפי שהיא נקראת כיום באנגלית: Jewish Renewal. התנועה הקימה מתוכה ארגונים שונים (ראו קישורים בסוף המאמר) אך בחרה תמיד שלא להתמסד כזרם נוסף ביהדות האמריקאית, למרות ההטבות הפוליטיות-כלכליות הכרוכות במעמד שכזה. אין צורך להוסיף עוד פילוג ועוד זרם ביהדות, אומרים רבני התנועה. אנחנו תנועה עממית ולא זרם פוליטי ואנחנו רוצים להשאר פתוחים לאנשים ולקהילות מכל זרם שהוא להצטרף אלינו – לפי בחירתם.

וכך בתי כנסת שונים ברחבי ארה"ב ששיכים באופן רשמי לתנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית או הרי-קונסטרוקטיבית, רואים את עצמם כקשורים לתנועה הגדלה והולכת של ההתחדשות היהודית. אחד הגדולים והחשובים שבהם הוא בית הכנסת "בני ישורון" במנהטן, אשר מונה כמה אלפי משפחות. זהו בית כנסת גדול כל כך עד שהוא נאלץ לחלק את תפילת קבלת שבת לשני מנינים, שבכל אחד מהם מונה מספר מאות אנשים ונשים, כשהאחד מתנהל בבנין בית הכנסת והאחר בבנין שהושכר מאחת הכנסיות באזור, שיש לה אולם חף מצלבים. שני הרבנים האחראים על בית הכנסת שוקק החיים הזה נמנים על תלמידיו של רבי זלמן שחטר, וקבלות השבת שם מלאות ברוח חיים טובה, עם מוזיקה מעולה ושירה וריקודים, המלווים בטוב טעם את התפילה המסורתית. בית המדרש של "אורנים" יצר קשר אחווה עם קהילת בני ישורון כבר לפני כמה שנים ונעשים ניסיונות על ידי אנשי אורנים להקים בנהלל מניין בסגנון "בני ישורון". וזה מוביל אותנו אל – – –

הקשר הישראלי

ההתחדשות היהודית בארץ קיימת כתנועה בלתי רשמית אך מאד ויטאלית. זו לא תנועה מאורגנת אך זו תנועה שכל הזמן נמצאת בתנועה. עוד ועוד אנשים מבינים שיש משהו באוצר היהודי שאנחנו רוצים שיהיה חלק מהחיים שלנו, כי זה השבט שלנו, כי ככה נולדנו ואין טעם להתכחש לזה, אבל אין להם כל רצון יחד עם זה לקבל סמכות דתית רבנית או אחרת. וככה צצות להן קבלות שבת אלטרנטיביות פה ושם, חופות אלטרנטיביות ותופעות מרובות של לימוד יהודי בלתי מסורתי, שמבקש למצוא דרך חדשה ביהדות שלא תלקה במחלות של החברה הדתית אלא תפתח את האדם לעומקים חדשים.

אבל הרבה השפעה עקיפה יש לה לתנועת ה JR האמריקאית על ההתחדשות בארץ. אחד האנשים הבולטים בעשור האחרון שהביא הרבה מהרוח הזו לארץ הוא גבריאל מאיר, מי שכיום מריץ את יוזמת ה"סולחה". גבריאל – שאבא שלו ז"ל הקים את קהילת בני ישורון במנהטן והיה הרב שלה, הגיע לארץ מארגנטינה והחל מיד לעשות גלים של יהדות אחרת. הוא זימן מורים מחו"ל לפה וקיבץ נגנים מעולים – כמו להקת שבע – לסדנאות נפלאות שהעלו את הרעיון שאפשר לעשות יהדות אחרת כאן בארץ. זה היה בשנות התשעים. אני שימשתי אז עדין כרב ומורה בישיבות אורתודוקסיות והתיחסתי בענין אך גם בחשד מסוים לתופעה החדשה הזו. אך עד מהרה ראיתי שיש בה אמת גדולה ושהיא עולה בקנה אחד עם מחשבות וכוונות שהתבשלו בתוכי כבר שנים וחיפשו להן מענה.

ככה בערך התגלגלתי אני להכיר את רבי זלמן ולקבל ממנו הסמכה של "רבי" (וטקס ההסמכה  שהוא עשה לי היה טקס חזק מאד מבחינה אנרגטית, אך לא אדבר על כך כאן).

בארץ הקמנו את "קהילת המקום" שהקימה ישיבאשראם במצוקי דרגות והיתה מעבדה נסיונית ליצורה של יהדות אחרת. ולא ארחיב על כך במילים.

אחר כך הגיע גם מרדכי גפני, שקיבל גם הוא הסמכה שכזו לאחר שהבטיח והביא ראיות לכאורה שכל השמועות על מעשים שאינם כשורה שעשה שנים קודם לכן אינם נכונות… גפני הקים את "בית חדש" ועם הכריזמה שלו גרף מאות ואלפי אנשים אל ההרגשה שצריך ואפשר לעשות פה יהדות אחרת. נפילתו, או נכון יותר התרסקותו המבישה של גפני, מהווה כמובן גורם המערער את הצמיחה הבריאה של היהדות המתחדשת בארץ, אבל אני דווקא בטוח שהמכה איננה כה קשה.

הרב רות כגן מירושלים זכתה גם היא לקבל הסמכה מרבי זלמן ואף פרסמה לאחרונה יחד איתו ספר בעברית, ספר מעולה הנקרא "קרבת אלהים". זהו הספר היחידי של ר' זלמן בעברית עד כה. הדברים קורים ומתרחשים למרות הכל. נפילתו של מנהיג יכולה לבאס קשות את האנשים שתלו בו תקוות ויכולה אפילו להקשות על התפתחותה של תנועה עממית אך טבעם של דברים הוא שהכח המתחדש ביהדות הינו חזק יותר מכל איש זה או אחר.

אני מאמין גדול בכוחה של היהדות להתחדש ולחזור ולהיות דרך פשוטה, חיה, פתוחה ועדינה לחיים מלאי משמעות לפני האלהים.

אם יש מה שהיהדות המתחדשת חרתה על דגלה זה את המחויבות "לתיקון הלב ולתיקון עולם". ללכת במסע הרוחני האישי, שנקרא "תיקון הלב" מבלי להפוך את היהדות למצוות אנשים מלומדה, אלא לחיות חיים מלאים ומלאי שאלות, חיים שבוחנים את עצמם ומשתפרים ללא הרף, ולעשות זאת כחלק מ"תיקון עולם" – לא רק תיקון הפרט האינדיבידואלי אלא תיקון המציאות כולה.

לכן מודעות אקולוגית היא חלק בלתי נפרד מהיהדות המתחדשת, כמו גם החתירה לשלום אמת וצדק במזרח התיכון ובעולם כולו, שלום שבא מתוך חשיבה בגדול, ולא בקטן. חשיבה על תיקון העולם ולא רק על מה שלכאורה "טוב ליהודים". כי לא טוב ליהודים ולא לעולם כולו להתבצר ולהסגר בתוך עצמם.

היהדות המתחדשת מחוייבת גם לתיקון מעמדה של האישה ביהדות, וליצירת שוויון הזדמנויות לגברים ולנשים ללימוד ולמנהיגות קהילתית. אך כל זה נעשה מתוך יחס עמוק למיסטיקה, לקבלה  ולמעמקי נפש האדם, ולא רק מתוך הכרה תרבותית אסטטית מודרנית.

לאחרונה קיימת נהירה לא קטנה של רבנים רפורמיים קונסרבטיביים ואף, בחשאי, של אורתודוקסיים, אל רבי זלמן ותלמידיו כדי ללמוד מזקן השבט של היהדות המתחדשת, זה שלפני עשרים שלושים שנה אמרו עליו שהוא משוגע (כמו על הרבה נביאים) איך עושים את זה באמת.

אני רוצה לסיים בתפילה לגאולת השכינה. השכינה בגלות. היא מוחזקת כביכול בשבי הפילוג הכפוי בין דתיים וחילונים במדינה שלנו. אבל יהי רצון שנדע להקשיב ללב ולהתחבר מחדש לקו החיים של השבטים שלנו – השבטים העבריים – מבלי להתכחש לו ומבלי ליפול למניפולציות של הדת המאורגנת. שהיהדות תתחדש ותתרענן ותהיה לה שמחה, לשכינה. אמן.

קישורים להתעניינות נוספת: