השבטיות העברית – מניפסט כללי

השבטיות העברית

</p>
  • – חיה עם רוח אלהים חיים – ולא עם איזו אידיאולוגיה דתית.
  • שואבת ממקורות ישראל כוווולם – מיסטיקה ודת, חילונות ופילוסופיה, מה שהוגדר בעבר כ"כפירה" ופריצת גדר, ואף ממקורות כנען ומאמותינו הקדומות שעבדו ל"מלכת השמיים".
  • – מחדשת טקסים וריטואלים בעלי משמעות, אך לא מקבעת אותם כדוֹגמה. היא מתחדשת תדיר.
  • – יצירתית. רואה אומנות – ריקוד, ציור, צילום, גרפיקת מחשב, שירה, תיאטרון, טכנולוגיה בת-קיימא וארכיטקטורה מקודשת – כפרחים יחודיים הפורחים בנפש האדם ומוגשים כמנחת אהבה לרוח אלהים, היוצרת דרכנו השתקפויות לעולמה. השבטיות העברית רואה אמנות לא רק כאסטטיקה אלא אף ככלי טרנספורמטיבי.
  • – תשוקתית. מאמינה שהתשוקה המשיכה והארוס ממקור קודש נובעים, והאהבה – "רשפיה רשפי אש שלהבתיה". לפיכך השבטיות העברית איננה מדכאה אותם אלא להיפך – מרוממת ומקדשת אותם, מתרעננת בהם וחוגגת איתם את אהבת האלהים, הטבע והאדם.
  • – פתוחה למפגש מפרה עם דתות ודרכים אחרות, ממקום שוויוני ובגובה העיניים.
  • – טבעית ואוהבת טבע. לפיכך גם אקולוגית, מבקשת לחיות נכון עם אמא אדמה, שואפת לתזונה נכונה ומכבדת את זכותן של החיות לחיות ולמות בכבוד ושמחה.
  • –  קהילתית. יודעת שלא טוב היות האדם לבדו, ושהיצור האנושי מטבעו הינו יצור שבטי וקהילתי. לכן מבקשת השבטיות העברית ליצור קהילות קטנות וגדולות, התומכות בהתפתחות האדם במלוא מובן המילה, ומעצימות כל פרט בתוכן לתת את מתנתו הייחודית לעולם בשלמות.
  • – שוחרת שלום. מכירה בכך שכמו הקשת בענן – האחדות מורכבת מגוונים שונים, ואין בה אחידות. לפיכך יש ללמוד כיצד לחיות יחד עם אנשים אחרים, שבטים אחרים ודרכים אחרות, מבלי להמעיט את עצמנו או את האחר. השבטיות העברית שואפת לגשר על פערים, ולחקור כיצד ניתן להתמיר פחד, חשדנות ואלימות ולחשוף אהבה, אמון ומשחקיות. השבטיות העברית מבקשת לכונן תרבות של שלום עלי אדמות ירוקות וימים כחולים צלולים.
15 תגובות
  1. ליאור
    ליאור says:

    אם כך מה עברי בשבטיות הזו? אם העקרונות האוניברסליים הללו יתקיימו, אני חושש שהפאן העברי שבה יטמע לחלוטין. יתרה מזו, ישנם כל כל הרבה גופים, ארגונים, קבוצות וכתות אשר נושאות את דגל האוניברסליזם, מה מייחד את השבט העברי? ובהמשך לחזון נשאלת השאלה האם גם צרפתי קתולי יכול להשתייך לשבט העברי לצורך העניין? אם הדגש הוא על עבריות, אז למעשה הניסוח של החזון הזה עלול להתפרש כהתנשאות עברית הגמונית ואילו המסר הוא אוניברסליזם, נדרשת כותרת אחרת למאמר.

  2. רבי אוהד אזרחי
    רבי אוהד אזרחי says:

    ליאור – אפשר לומר ש"מה שעברי" בשבטיות הזו זה הסעיף השני: "- שואבת ממקורות ישראל כוווולם – מיסטיקה ודת, חילונות ופילוסופיה, מה שהוגדר בעבר כ"כפירה" ".
    היא שואבת ממקורות ישראל בעיקר וקודם כל. ומחדשת ריטואלים שנוצרו בתוך המסורת הזו.
    כך שאל תדאג…

    אבל מה ש"מדאיג אותי" זו הדאגה שלך עצמה. ההתבצרות בלאומיות ועטיפתה בדפוסים דתיים איננה מאפשרת לרוח האדם לגדול באמת. היא עומדת בעוכרינו ויוצרת מריבות אתניות ומלחמות דת, או סתם חוסר סובלנות.
    אינני חושב שהיחודיות של רוח ישראל נפגעת בעבודה שלנו. להיפך – כל מי שנתקל בה בארץ או בעולם מרגיש שהוא טבל סוף סוף במעיין הרוח הישראלית השורשית, אבל ללא הבדלנות ויהוהרה הדתית שנובעת מרגשי נחיתות ועליונות שאין להם מקום באלהים אחד.
    אוהד

  3. Shiri
    Shiri says:

    הי אוהד,
    סופסוף משהו שהוא לא רק קלטי או אינדיאני שאני מרגישה שאני יכולה להזדהות איתו ובערך כולל הכל.
    שמתי לב שבמילה "עברי" יש עבר, צד, או אולי כיוון- תמיד אל עבר משהו, תנועה קדימה.
    מה ידוע לך בעניין השם, משמעותו ומקורותיו?
    וכמו כן- האם גם בעיתות הכנעניות הקדומות היו פולחני מיניות כמו אצל הקלטים כדי לקדש את האלה?
    ואיך זה התרחש?
    תודה, שבוע נפלא, שירי

  4. יצחק חיות-מן
    יצחק חיות-מן says:

    אוהד ידידי

    תגובתי למניפסט הייתה בדיוק כזו של אור ולכאורה כבר ענית עליה. אך סלח לי אם אמשיך לדקדק בענייני מדרשי שם ועבר. הבעיה היא שהשם ראוי לו שיתייחס לתוכן ההיגדים הנושאים אותו. כל הדברים שמנית הם טובים ויפים ולא יביאונו למחלוקות, אך עדיין שאלתי היא – מה להם ול"שבט" ומה להם ול"עברי"?כרגע ההיגדים מתייחסים אליו בצורה שניתן גם למצוא סט הפוך של היגדים (בסדר, כמעט הפוך… ) שיתאים אותו תחת אותו שם. העולמנו הממוסחר ניתן כמובן לבקש רישום השם "שבט עברי" על שמך, כך שאדם אחר לא יוכל להשתמש בו אלא בדרך שאתה הגדרת. אבל אני מניח שלא זו ההבנה.

    בקיצור – אשמח לראות מדרש, בעברית כמובן" על המונחים "שבט עברי". לא ניסיתי עדיין, אך יש לי הרגשה שתוכל להפיק את רוב ההיגדים שלך מתוך מיתוך "שמות-יסוד" אלו.

  5. רבי אוהד אזרחי
    רבי אוהד אזרחי says:

    לשירי – כמובן !
    יש טקסטים ועדויות שונות על פולחנים מיניים אצל הכנענים, והאמת – גם אצל הישראלים הקדומים. והדברים ארוכים ממה שניתן לכתוב כאן.

    ליצחק – כן – אכן אתגר יפה – להסביר את הדברים מתוך המילים עצמן – שבט ועבריות. הן הרי אומרות רבות. למשל – בשבט יש את הביחד עם, ובעבריות יש את ההליכה אל מעבר. ועוד ועוד. ואולי אכתוב על זה מאמר קטן. ועל זה נאמר – "חוסך שבטו – שונא בנו"….. מי שמונע מבנו להכיר את שורש נשמתו ואת השבט הספציפי שאליו היא שייכת – שונא בנו – כמו שכבר פירשו זאת בחסידות. בלי נידר – אכתוב על כך בהקדם.
    אוהד

  6. המשיח
    המשיח says:

    הוליזם אוניברסלי, תודעה קוסמית והארה לגבי הזהות שלנו עם העולם ואלוהים היא דרך קסומה לברוא גן עדן עלי אדמות.
    עם זאת, ישנם עשרות שבטים, פסטיבלי טרנס וקהילות אוטרקיות למחצה בישראל. האם ההרכב הדמוגרפי של הקהילה אינו חשוב לפחות כמו הטקסים והחיבוריות אשר מתוארים כאן?
    האם לא עדיף להמזג עם שבטים בני אלפי אנשים (כמו פסטיבל מוקשה הבא עלינו לטובה), ולהזרים את הקהל לעבר המטרה, מאשר לבורא שבט עם רף כניסה (בדיסוננס התרבותי) גבוה יותר?
    אני מאמין שמיזוג של צעירים רוקדים ומחייכים עם עקרונות עבריים/בודהיסטים הוא הדרך להבנייה של תרבות שתעמוד במבחן השנים.
    יש שיאמרו שהשבט שנבנה כאן הוא ברובו מבוגר, פילוסופי מאוד ולאו דווקא הוליסטי ברמה האנושית.
    משרע הגילאים חייב להכיל צעירים וצעירות, עם האנרגיות שלהן והאנרגיות שהם מביאים לארועים כחלק מהחיפוש והכמיהה שאתה מביא לעולמנו.

    אם יורשה לי, אמליץ לשבט להראות נוכחות בפסטיבלים, לפתוח סדנאות "יוגה עברית" (או כל שם אחר לטעמכם), ולהתחבר עם האנרגית העצומות ומהרקדות של השבטים המרכזיים אשר מחפשים חיבוריות עם הטבע.

    כשהגיל הממוצע הוא מעל 40, עלול להיות פספוס מסויים של המטרה.

    נמסטה 🙂

  7. יהונתן לירן
    יהונתן לירן says:

    אוהד שלום, רעיונות מעניינים, הלוואי שבמציאות תוכלו להגשים חלק נכבד מהם…אני ישמח לקבל עוד מידע, מתי שהרעיון יתחיל להתממש( שהמים יתחילו לזרום בנחל…) תודה לכם, ואולי ניפגש בהמשך!(מעדיף לקבל פרטים לפל' מאשר למייל, כי הוא הולך להשתנות בקרוב לliran0097@014 ובפל' אני בטוח יקבל. אז הנה הפל':0528-656989

  8. גדי
    גדי says:

    שלום רב,

    אני מזהה את עצמי כעברי, אם כי אני מרגיש שהמסע שלי עוד רחוק מלהיות מושלם, את החיבור שלי לתפיסה העברית אני עושה מכיוון מאוד חילוני-ישראלי, בדגש על לאומיות שורשית ששייכת למרחב ולמקום כמו גם לשפה עברית ולהיסטוריה. משהו בסגנון של אהרון אמיר ויונתן רטוש אבל ללא כל דגשים פגאניים, או ניו אייג'יים אחרים. האם יש מקום לאנשים כמוני בשבט שלכם?

    יש לי התחושה המוטעית אולי, ששוב, בשביל להזדהות עם המרחב ומקום ההולדות שאילו הדברים הבסיסיים ביותר לאדם נדרש כאן איזה פליק לק , רוחני מורכב. בעוד לטעמי, העבריות כל כולה היא החיבור הטבעי והפשוט ביותר למקום.

    תודה מראש
    גדי

  9. טל
    טל says:

    היי אוהד

    מאוד מעניינת אותי הקהילה ולשמוע פרטים רבים נוספים עליה
    האם יש דרך ליצור איתך קשר באופן יותר אינטימי מהפורום פה?

    תודה
    טל

Trackbacks & Pingbacks

  1. […] אני מדבר כיום על "הדרך העברית", שהיא לא יהדות, אבל כוללת בתוכה את החכמה שהתפתחה ביהדות, […]

התגובות סגורות.