אמונה, בטחון ועונג אלהי

להתענג בשדה האלהי

אוהד אזרחי (נכתב בט' באב, במטוס, בדרך להוואי. יולי 2009).

היום בבוקר נח בלבי הפסוק המופלא הזה מספר תהלים:

"בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה טוֹב
שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה.
וְהִתְעַנַּג עַל יְהֹוָה
וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ". (פרק לז פסוקים ג-ד)

בארוחת הבוקר עם בני ועם אשתי התחלתי להתבונן בו, וגיליתי שהוא כה חכם וכה נפלא וכה מזמין, עד שעלה בדעתי שנכון יהיה לחלוק את הטוב הזה עם אחרים – כלומר אתכם.

לפתוח מרחב

הפסוק הזה פותח מרחב ואומר עשה את זה וגם את זה, תהיה פה וגם שם. "בטח בה' ועשה טוב" –  זה לא רק שצריך לבטוח בה' כדי להעיז לעשות משהו טוב. לפעמים זה גם ממש להיפך – בטחון שטחי בה' עלול לגרום לי לא לעשות דברים באופן נכון, והפסוק הזה מזהיר אותנו הרוחניים משטחיות.

כמו שאומרים אחינו המוסלמים – "בטח באללה וקשור את הגמל שלך", כך אומר גם הפסוק בתהילים: "בטח בהויה ועשה טוב". בטחון אמיתי איננו בטחון שגורם לך להתנהג בעולם הזה ברשלנות. עדיין עליך לעשות טוב. עליך לעשות דברים באופן נכון.

והנה דוגמה: לא מזמן יצאנו למסע בארה"ב עם חברים מהקהילה שלנו ("השבט העברי") לבקר קהילות רוחניות ברחבי ניו-מקסיקו וקולורדו. המסע תוכנן היטב מראש, אך השלבים האחרונים בו לא נסגרו סופית. לא היה לנו זמן לכך ולכן אמרנו – צריך רק בטחון ואמונה והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. הרי אנחנו יודעים שהפתעות נפלאות מן הסתם יחכו לנו בדרך. יהיה בסדר….

ואכן – המסע היה מלא הפתעות נפלאות, מקומות מרהיבים ואנשים מדהימים. קסם אלהי הקיף אותנו לאורך כל הדרך, אבל כשהגענו עייפים ומלאי חוויות לשלב האחרון במסע, נוכחנו לדעת שהתכנון הבלתי מושלם של הימים האחרונים גרם לנו לבזבז זמן יקר על התארגנות בנאלית. כמו למשל לטכס עצה כיצד להכניס שש ג'רפות ישראליות + ציוד למכונית שכורה וקטנה אחת, ועוד שטויות שכאלו.

בסוף הכל באמת הסתדר, ואפילו על הצד הטוב ביותר, אבל זה בהחלט גזל מאתנו משאבים של זמן, קצת כסף מיותר וקצת דאגות מיותרות בקבוצה. בקיצור מומלץ לשמוע בעצת הפסוק – לבטוח בהויה ובהשגחה הפרטית של המסתורין הגדול והמופלא – וגם לעשות דברים טוב, כלומר – לתכנן נכון, לפעול באופן הנכון ולא להתרשל. "בטח בהויה ועשה טוב".

השדה האלהי

אבל מה זה "שכן ארץ ורעה אמונה"?chakra4

זוהי עוד חכמה פשוטה מאד והכרחית – תהיה מחובר למעלה ולמטה בבת אחת. תשכון בארץ, כלומר תהיה עם רגליים באדמה, אבל כמו שאומרים – גם עם הראש בשמיים. ואולי זה לא הראש אלא מרכיבים עמוקים יותר בקומפלקס הפסיכו פיזי הנקרא "אדם". מעניינת מאד האמירה "ורעה אמונה". איך "רועים את האמונה?"  אולי צריך לרעות בשדה האמונה כמו כבשים הרועות באחו? לאכול אמונה, ללעוס אמונה ולהעלות גירה? אולי הכוונה שעלינו להתייחס לשפע המגיע אלינו כאילו הוא מגיע משדה האמונה?

"מהימנותא"

בשפת ספר הזוהר יש מונח שנקרא "מהימנותא". באופן מילולי יש לתרגם אותו כ"אמונה" אבל "מהימנותא" זה אחד המונחים שלא ניתן לתרגמם לגמרי לשפה אחרת, אפילו לא מארמית לעברית.

"מהימנותא" בשפת הזוהר מבטאת למשל גם את 'הדרך הרוחנית הנכונה', את הקשר העמוק של האלהות בתוך עצמה ואת הקשר של נשמת האדם עם הממד האלהי. אם נרחיב בעקבות כך את המונח העברי של 'אמונה' (כפי שאכן עשתה החסידות), ונראה אותה לא רק כאמונה במשהו, אלא כמצב הוויתי טעון, מצב של קשר חי ורוטט של כל המציאות במהותה ומקורה, נוכל להבין אולי טוב יותר את ההנחיה של "ורעה אמונה".

האדם מוקף בשדה אלקטרומגנטי, אך אין זה השדה היחידי בו אנו חיים. כי ישנו שדה רוחני, ישנו שדה עליון שכל הנשמות רועות שם ככבשים באחו, ומי שאיננו מעבד את השדה הזה כבשתו רועה באחו דליל, ונשמתו רעבה ושדופה, ומי שרועה אמונה מעבד את השדה ומתפלל עליו שירד בו מטר ויצמחו העשבים הנכונים וכבשת נשמתו אוכלת לשובע ורועה בשדה האמונה, מדושנת עונג. והעונג הזה מטפטף ויורד וחודר אל התודעה האנושית ומדשן עצם. אדם שכזה, גם אם חייו אינם חיי מותרות אינו מרגיש חסר לעולם. הוא חי בעונג. וכך אכן ממשיך הפסוק הבא ואומר: "וְהִתְעַנַּג עַל יְהֹוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ".

שרוטים במח

רוב בני האדם אינם תופסים את האלהים כמשהו שניתן להתענג עליו. לרובנו מישהו שרט שריטה עמוקה במוח וצרב שם איזה אלהים קפדן וקטנוני. מין אלהים כזה שבחיים לא היית רוצה להיות חברה שלו, ואם הוא היה האבא שלך היית צריך לבזבז הרבה כסף בטיפול פסיכולוגי משקם.

אבל תהלים קורא לנו למצוא מקום חדש של אמונה, של "מהימנותא". מקום שבו האחו עשיר והעשב ירוק וחי, מקום שבו מתענגים על הויה, ממש כמו שאמר גם ישעיה הנביא "אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהֹוָה" (פרק נח, יד). פחד או יראה לא נאמר כאן, אלא עונג. עונג צרוף.

האם אנחנו יכולים לפתח את שדה האמונה כך שיהיה שדה של עונג? שדה של קסם? שדה שבו אתה מהלך – מתוך בטחון בהויה אחרי שגם קשרת היטב את הגמל שלך ועשית מה שעשית על הצד היותר טוב, ואז אתה שוכן בארץ ולבבך בעומק השמיים, ואתה מתענג על הויה ומשאלות לבך העמוקות והאמתיות מתמלאות?

אותי הפסוקים הללו מרגשים. הם מרגישים לי כמו הזמנה למסיבה. ורציתי להזמין אתכם גם.