החטיפה

ביום חמישי ה 29 לאוקטובר 2008 הלך יהוא בני לבית הספר, מבלי לדעת מה מצפה לו שם. בלילה הקודם הוא התכונן היטב למבחן בספרות, ובבוקר נכנס יחד עם כל ילדי כיתתו לשיעור המתמטיקה. נקישה חזקה בדלת הפריעה את מהלך השיעור מייד לאחר התחלתו. אל הכיתה נכנס אדם לבוש בחליפה אפורה, מסורק למשעי ומשקפי שמש כהים מסתירים את עיניו. האיש התנצל על ההפרעה, והודיע כי עליו לעצור את יהוא אזרחי.

לקח לבן החביב שלנו רגע כדי לקלוט שהאיש המפחיד הזה איננו אלא ירון סנצ'ו גושן – אחד מתלמידי המופלאים, שהינו שחקן תיאטרון וליצן רפואי מדהים, הממונה אצלי כלצן החצר

יהוא זיהה אמנם את סנצ'ו, והבין מייד שיש כאן צחוקים והפתעות, אך סנצ'ו מצידו שמר על פנים רציניות ביותר. הוא הקריא באופן רשמי בפני המורה וכל הילדים את צו המעצר, בו נאמר כי יהוא שלם אזרחי נלקח בזאת למסע התבגרות רצוף אתגרים לא פשוטים.

כדי לצאת למסע היה על יהוא לחתום על צו המעצר' בו הוא מודיע חגיגית כי הוא יוצא למסע זה מרצונו החופשי ולוקח אחריות מלאה על עצמו במהלך המסע שהוא חלק מטקס בר המצווה שלו. סנצ'ו אזק את ידי הילד באזיקים מרופדים פרווה ורודה, והוביל אותו אחר כבוד אל מחוץ לבית הספר, שם חיכה להם רכב מיוחד. רחב שעתיד לקחת את יהוא למסע ההרפתקאות הגדול של יומיים שלמים, מסע מופלא שתפרו במיוחד עבורו ליצני החצר של קהילתנו.

לפשוט את  עור הנמר

בשבועות שקדמו לחטיפה תחקרו אותי סנצ'ו וזוגתו אודות יהוא. מה הוא אוהב לעשות? מה הוא אוהב לאכול? מה קל לו בחיים ומה קצת קשה לו? גילינו למשל שהיות ויהוא גדל רוב חייו במדבר ובטבע אין טעם לשלוח אותו לאתגר התבגרות של מסע בטבע, בסגנון "לך לצוד נמר ולפשוט את עורו". הדברים הללו הם פשוטים ומוכרים לילדי הקט והחביב שלנו, אבל עבורו לצאת באמת ל"ג'ונגל" זה בעצם ללכת לעיר, לג'ונגל האורבאני, שם הוא עלול להרגיש באמת אבוד. לכן תוכננה ההרפתקה כך שתוביל אותו קודם כל אל לב המאפליה: אל אזור התחנה המרכזית בדרום תל אביב.

אבל לפני כן היה עליו להשתמש בכישרונותיו למען הזולת. יהוא הוא אמן ומוזיקאי, ועל כן משימתו הראשונה היתה להתנסות בעבודה של ליצן רפואי.

סנצ'ו הביא אותו אל ידידו אבי. אבי הוא ליצן רפואי שעובד בביה"ח שערי צדק בירושלים. אבי הליצן צייד את יהוא באף אדום, כובע וגיטרה, ויחד הם יצאו למשימה חשובה במחלקת הילדים. במהרה התגלה ילד חרדי אחד שהיה מבועט מהמחשבה שהולכים לתקוע לו אינפוזיה. הוא צרח באימה, וזה עשה אותו מטרה ראויה לליצנים.  אבי ויהוא התחילו מייד לשחק איתו, לנגן לו בגיטרה ולהצחיק אותו כל כך, עד שהוא היה כה מרותק אליהם שלא שם לב בכלל כשהאחות החדירה את מחט האינפוזיה לזרועו. Mission complete.

אדם וסוס

המשימה הבאה נועדה ללמד את בני הקט את אחת המיומנויות היחודיות של הגבר הישראלי המצוי: הכנת קפה שחור על גזיה בצד הדרך.

לאחר שהקפה היה מוכן ויהוא העיז לטעום ממנו לראשונה בחייו, הגיעו "פתאום" שני סוסים. על סוס אחד היה רכוב איש, והסוס השני היה מאוכף, אך פנוי. האיש – שהיה מדריך רכיבה מיומן – הזמין את יהוא לעלות על הסוס השני. אך הסתבר ליהוא שכחלק ממסע ההתבגרות שלו עליו ללמוד לרכב על סוס.

חבר סיפר לי פעם כי מורו הסופי טען שרכיבה על סוס היא מיומנות רוחנית חשובה ביותר. עליך לדעת כיצד לשלוט על הבהמה החיצונית כדי להבין כיצד לשלוט על הבהמה הפנימית – בעדינות, באהבה, ובסמכות ברורה. שיעור חשוב בעיני לנער מתבגר.

לאחר שעה של רכיבה בהרי ירושלים יהוא התלהב והחליט שהוא רוצה ללמוד ברצינות רכיבה על סוסים.

רכיבה על סוסים

המפתח והמנעול

יום ההרפתקאות של יהוא כלל אחר כך שעור ציור אינטואיטיבי עם ידידנו עומר (לב ארי) פלג, שנרתם באהבה למשימה. לאחר שסיים את חוויית הציור המדהימה, ויצא שוב לרחוב פנה אליו איש קטוע רגל על כיסא גלגלים וביקש את עזרתו. כיסא הגלגלים שלו נעול היה "משום מה" בשרשרת כבדה לאחד העמודים ברחוב,

אז התברר ליהוא למה אחד האנשים המוזרים אותם פגש קודם לכן צייד אותו במפתח, מבלי לתת לו כל הסברים. יהוא, שכמו כל ילדי הדור, אמון על משחקי Quest במחשב הבין מייד כי המפתח עתיד לשמש אותו בהמשך ההרפתקה ושמר אותו. לאחר ששחרר את האיש הנכה משלשלאותיו היה עליו לקחת אותו בכיסא הגלגלים ברחובות דרום תל אביב לכתובת מסויימת (כאשר סנצ'ו משגיח בסתר על הנעשה, כל הזמן, מרחוק).

המשימות רדפו זו את זו, ולבסוף מצא עצמו הנער נוסע לראשונה לבדו ברכבת. עוד הוא יושב לו ולבדו בקרון הרכבת והנה פתאום, כמו במקרה, מגיע עדן – אחד מהנערים בקהילה שלנו – שממש "במקרה" נוסע גם הוא על אותה רכבת צפונה. יהוא סיפר לו בהתרגשות את כל מה שעבר עליו, ורק רגע לפני שנפרדו, כאשר עדן נתן לו מפתח נוסף ומילון צרפתי-עברי קלט הבחור שגם עדן היה שותף לקונספירציה….

אם מתוך החול אם מתוך הים תפילתי עולה

אישה דוברת צרפתית בלבד חיכתה ליהוא בתחנת הרכבת. כדי לתקשר איתה היה עליו לעלעל במילון הצרפתי שקיבל קודם לכן. היא לקחה אותו, לפנות ערב, לחוף היםושלחה אותו ללכת צפונה, על רצועת החוף. לאחר זמן מה של הליכה בחושך עם רחש הגלים המתנפצים, פגש יהוא באדם נוסף. היה זה ידידי, השמאן העברי, שמואל שאול. שמואל עשה עם יהוא עבודה פנימית, שקשורה לגוף שלו, לנקודות הריפוי שלו ולאותיות האלף בית המרכיבות את שמו העברי. לאחר מכן יכול היה יהוא לבחור בין טבילה לילית בים לבין "קבורה" בחול. יהוא העדיף להיטמן באדמה, וכך היה. שמואל השכיב אותו אחר כבוד על חול הים וכיסה את כל גופו המתבגר בחול של אמא אדמה, נתן לו הנחיות למדיטציה והלך לו.

לסנצ'ו היה אמנם קצת קשה למצוא ילד מכוסה בחול בלילה חשוך על שפת הים, אבל לאחר כחצי שעה בה פיזם בני היקר לעצמו מנגינות של להקות מטאל האהובות עליו, וחשב לעצמו שזהו זה – הוא נשאר פה לישון עד הבוקר – הופיע הלץ. היות ויהוא בחר להקבר ולא לטבול עם שמואל הוא זכה לרחצה לילית בים האפל עם סנצ'ו. טבילה במקווה הגדול היא כידוע מצווה מן המובחר…

לוחם השלום והאהבה

לא אכנס לכל הפרטים שהרכיבו את מסע ההתבגרות המופלא הזה, רק אזכיר שבמקום מסוים, לגמרי בהפתעה יהוא פגש בסבא שלו, אבא שלי, שצייד אותו בין היתר בארוחת ערב ובתיק רחצה עם מוצרים "לגבר"… שלמחרת, המשיך המסע עם אנשי השבט שלנו, כשדורית בת שלום לקחה את יהוא למסע דרך החושים בעיניים מכוסות בכל מיני מקומות, ולכל מיני מפגשים שונים ומשונים (כמו עם חברים בדואים בכפר שיבלי, להם היה יהוא צריך להכין …. קפה שחור כמובן… ולקבל ברכה לחיים של לוחם שלום ואהבה מפעילת השלום הבדואית עאידה שיבלי.

בסיום המסעף על גדול הירדן, חיכה ליהוא קאנו עם חבר טוב שלו. הם חתרו יחד לאורך הנהר עד שהגיעו לסוף המסלול, שם חיכינו לו אנחנו – המשפחה, עם הרבה חיבוקים. אחד הדברים הראשונים אותם אמר לי בני שיחיה הוא "אבא, אתה צריך לכתוב באינטרנט איך לעשות בר מצווה אלטרנטיבית כזו!!!" – והנה אני עושה זאת, בעצתך בני יקירי.

מבול הרגשות ותיבת נח

בזה לא נגמרה החגיגה, אלא רק התחילה. יהוא למד כבר כמה חודשים לקרוא בתורה את פרשת נח, ואף הכין דרשה יפה ועמוקה על המשמעות הסימבולית והנפשית של סיפור נח והמבול וסיפור מגדל בבל. באופן מדהים מצא יהוא קשר בין הסיפורים המקראיים הללו ובין התהליכים הנפשיים המתרחשים בגיל ההתבגרות.

וכך, בשבת, נאספה בביתנו שבראש פינה קהילה גדולה של חברים ומשפחה לשמוע את קריאת התורה. זכינו ועמד לרשותנו ספר תורה אמיתי לקרוא בו. כדרכנו – ניהלנו בבוקר השבת תפילה במוזיקה ושירה, שהורכבה משירים אותם בחר יהוא עצמו. ולאחריה הוצא ספר התורה ועבר מיד ליד, מאדם לאדם, מגבר לאישה ומאישה לגבר – כמנהג קהילות ההתחדשות היהודית – כשכל אחד מערסל לרגע את הספר בחיקו וזוכה לאינטימיות פשוטה עם המגילה שעברה בעם ישראל מדור לדור.

יש לי מה לומר!

חשוב היה ליהוא לדרוש את התורה באופן אישי. להיות אדם בוגר – כך הוא הסביר – משמעו שיש לך דעה אישית, ויש לך מה להגיד, ולכן, כך הבין הוא, עליו להראות לקהילה שיש לו מה לומר כאדם בוגר. ואכן – היה לו… הדרשה של יהוא ראויה לפרסום בפני עצמו כפרשנות מרתקת על פרשת נח ותהליכי הנפש המתוארים בה.

בסיום התפילה קידש יהוא על היין, וירדנו כולנו לסעוד, על הקירות כולם תלויה היתה תערוכת ציורים של יהוא.ל

אפשר גם אחרת

כל כך הרבה כסף נשפך בעולם היהודי על טקסי בר מצוות חסרי טעם וחסרי תוכן, ובאמת – עם אהבה ומחשבה יצירתית ניתן גם ניתן לבנות טקס מקסים ובעל משמעות שיהיה באמת טקס התבגרות עבור הנער, הרווי בכיף ובעומק.

למחרת הבר מצווה אמר היהוא לאמא שלו:

"גם כשאהיה זקן זקן וסנילי אני לא אשכח את הטקס הזה וכמה אהבה הרגשתי בו".

מה עוד צריך????