ראש השנה – ראש השינוי. כוונות מיוחדות לשינוי חברתי

ראש השנה המתקרב אינו דומה לראשי שנים אחרות. הפעם רבים מאתנו מרגישים את השינוי מתרחש במציאות, מפעפע אל פני השטח. אנחנו עומדים בסיומה של תקופה אחת ותחילתה המפציעה של תקופה אחרת. חדשה ושונה. יש מי שמפחדים משינוי, ויש מי שמקדמים אותו בברכה. הדבר תלוי במידת יכולתו הנפשית של אדם להתמודד עם מצבי אי-וודאות. כי כל מה ששונה ממה שאנחנו מורגלים אליו מאלץ אותנו להתמודד עם הלא ידוע; יש מי שזה גורם לו לאימה, ויש מי שזה מביא בו שמחה.

ילדים קטנים שמחים ומסוקרנים מהלא ידוע. הם אוהבים הפתעות. אני עוצם עיניים. מה מצפה לי כשאפתח אותן? קוקו! איזה צחוקים! מה יש מאחורי הפינה? אבל מבוגרים מאבדים את היכולת לקדם את החדש בצחוק והפתעה, כי מלחמת ההשרדות גורמת לנו לנסות לקבע מצבים ידועים, בהם נוכל לשלוט, כביכול. ילדים קטנים פטורים עדיין מהצורך המפוחד בשליטה. לכן הם מתמוגגים מצחוק.

אבל עכשיו האדמה רועדת. המזרח התיכון משתנה. ישראל משתנה. אין ספק בכך. התרבות האגואיסטית של הקפיטליזם הצרכני גמרה את הסוס, ועכשיו מתחילה שנה חדשה. ראש השנה, אמרו החסידים, הוא "ראש השינוי", גם מבחינה שזו תחילת השינוי, וגם כי עיקר השינוי מתרחש בראש. כלומר – בתודעה.

מהפכה אמתית מתרחשת כשהתודעה הכללית משתנה. כשאנשים רואים דברים אחרת – הם פועלים אחרת. זה פשוט מאד.

על פי הקבלה החסידית בראש השנה יש לכולנו הזדמנות לגעת בנקודת ההתחלה והלידה של הזמן. כי הזמן הוא ממד נברא, וראש השנה היא נקודת ההתחלה שלו. זו הנביעה. מי שנמצא ליד מעיין יכול לצבוע את המים בנקודת ההתחלה, ולשנות את המים שיפכו אחר כך בנהר הגדול. נקודת ראש השנה היא נקודה שכזו – של נגיעה בממד הזמן בנקודת הנביעה שלו מן ההעלם אל הגילוי.

בימים בהם מלכויות משתנות לנגד עינינו, רודנים נופלים וטייקונים זחוחי דעת מגלים שציבור הצרכנים-עבדים מתמרד פתאום, חשוב לדעת את סוד השינוי שניתן לעשות בראש השנה:

"אמר הקדוש ברוך הוא …אמרו לפני בראש השנה מלכויות, זכרונות ושופרות" (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז/א)

העבודה הפנימית של ראש השנה קשורה לפי חז"ל לאמירת עשרה פסוקי "מלכויות". פסוקי המלכויות מכוונים למקד את התודעה שלנו לשאלת המנהיגות והמלוכה. לשאלה של מה באמת מנהיג את חיי? מה באמת מולך עלי? יש לזה רבדים אישיים, פנימיים, שחשוב לעסוק בהם. מה מושל בי ובמצבי הרוח שלי? מה מזיז אותי בעולם? כמה מקום אני נותן לשאלות של "יש לי אין לי כסף ומוצרי צריכה" לנהל את חיי, וכמה מקום אני מעניק לנוכחותם של אהבה, חופש, חירות, חברים, אינטימיות, יעוד ומשמעות לקבוע את דרכי הפעולה שלי ואת ההרגשה הטובה בחיים.

לשאלות הללו יש לא רק פן אישי פנימי – יש להן גם פן פוליטי-ציבורי: שינוי התודעה ביחס למה חשוב בחיים גורם מיידית לשינוי הרגלי צריכה, לשינוי צרכים והתנהגויות. ההבנה המפציעה בעולם הערבי שחופש המחשבה, הביטוי והמחאה זו זכות מזכויות האדם הבסיסיות גורמת להתמוטטות העריצות השלטונית. בקרוב יש להניח שתחלחל ההבנה הזו גם לשדרות האנשים החרדים מחופש המחשבה והביטוי תחת שלטון הדת (היהודית והמוסלמית כאחד). על כל אחד מאתנו להרהר לעומק לקראת ראש השנה מהו אופי ה"מלכות" בו אני מאמין כיום? מה תהיה מנהיגות העתיד הטוב? מהם סדרי החברה של העתיד? כיצד תראה חברה צודקת? חברה חומלת? ובעיקר – לא לפחד לחלום… ראש השנה זה הזמן להציב בו חלום חדש! זהו כאמור: "ראש השינוי".

אני מזמין את כולנו לקחת זמן בראש השנה הקרוב ולעסוק בשאלות הללו – על שולחן החג עם המשפחה וחברים או בבית הכנסת. אני מזמין אותנו להתכוון בעת תקיעת השופר ליצור תהודה המתפשטת בעולם שיש בה קריאה ל"מלכויות" אחרות. מלכות מסדר אחר. מרמה אחרת. הימים שמראש השנה ועד יום כיפור מיוחדים בקבלת האר"י לבניין ותיקון ספירת המלכות. ועתה, בשלהי תשע"א התודעה שלנו התעוררה. נזכרנו, כעם, כמין אנושי, שאפשר גם אחרת. ששינוי הוא דבר אפשרי. זה בגדר פסוקי "זכרונות".

אבל עכשיו, אחרי שהתחלנו להיזכר שאפשר גם אחרת – יש לקרוא גם לכינונן של "מלכויות" אחרות, של סדרים חברתיים חדשים. לתקוע בשופר גדול לצדק חברתי ולמנהיגות המשרתת את התפתחותו והתעוררותו של הציבור ולא מרדימה ועושקת אותו.

אלו הן "זכרונות, מלכויות, שופרות" של שנת תשע"ב

***

בואו לעשות איתנו את יום כיפור

סדנה שמאנית של שינוי והתחדשות עם יצחק בארי