הנהגה נשית

את הדברים הבאים כתבתי בזריזות, ברגע של הפסקה, באכסניה באושוויץ. אני פה בפעם המי יודע כמה, עם הריטריט הבין-דתי ובין לאומי לנשיאת עדות ומדיטציה, בו אני מתנדב כמעט כל שנה.

אתמול התפללתי הרבה לייד הבניין בו דוקטורים של ה SS עינו נשים בניסויים "מדעיים", עיקרו אותן, ניתחו את גופן, ולפעמים רצחו אותן כדי שיוכלו לפתוח את האיברים ולראות את הגוף מבפנים… ישבתי על מדרגות הבניין ובכיתי עם אחיותי המעונות, רק בשל היותן נשים, שמחזיקות בתוך גופן את הסוד הגדול הזה של יצירת החיים.

בערב חזרתי לאכסניה וגיליתי בקשה מסמדר שילוני מעיתון "לאשה" בזו הלשון: "אני כותבת ב"לאשה" כתבה שעוסקת בשאלה איך יראה העולם תחת הנהגה נשית. אשמח אם תנסח דברים שאוכל לשלב בכתבה"

וזה מה שעניתי מייד:

העולם שלנו דיכא נשים באופן שיטתי במשך תקופה של אלפי שנים, ויותר מכך, הוא דיכא את הנשיות עצמה. אך לא רק גברים  אשמים בדיכוי הזה. נשים מדכאות נשים באופן מוצלח לא פחות, ולפעמים אף יותר מגברים רבים. נשים מדכאות את הנשיות של עצמן, ואז את זו של בנותיהן ונכדותיהן וכן הלאה. לכן השאלה איננה אם נשים או גברים יאחזו בהגה השלטון, אלא אם ניתן מקום של הנהגה חברתית לנשיות כקול שונה מהמוכר לנו בהנהגה הזכרית פטריארכאלית.

יש נשים שהן זכריות יותר מהרבה גברים. דייויד דיידה (DEIDA מחבר הספר "דרך גבר" ומורה רוחני נודע מארה"ב) טען בהרצאה פומבית שצורת ההנהגה של הילרי קלינטון יותר זכרית, למשל, מאשר זו של ברק אובמה. לדעתו, כיום עומד לראשונה,בראש העולם החופשי , נשיא "נשי".

הנהגה נשית תציב סדר עדיפויות שונה. היא תתן מקום גדול יותר לדאגה ש"לכולם יהיה טוב" ולא לכך שהמצליחים יצליחו והנכשלים יכשלו. מן הסתם המצב האקולוגי יהיה טוב יותר והפערים החברתיים קטנים יותר, כי זה ש"לכולם יהיה טוב" כולל גם את כדור הארץ עצמו.

הנהגה נשית תתעסק פחות בבעיות החיצוניות של כל מדינה ויותר בבעיות הפנים. הנהגה נשית תאפשר ביטוי לקולות הדחויים בחברה, לקולות הפחות נשמעים. הנהגה נשית באופן טבעי תצא פחות למלחמות, כי יהיה לה פחות צורך להוכיח שהיא "גבר גבר". הרובה לא יהווה בשבילה הוכחה לעוצמתו של כלי הזין…

אבל הנהגה נשית תחטוף המון ביקורת בעולמנו. היא עלולה להיתפס כמי שלא ברור לה לאין היא הולכת, כמי שנעה במעגלים שלא מוליכים לשום מקום, וכרכרוכית מידי. זאת למרות שההנהגה הגברית השטחית (כי חכמה גברית עמוקה איננו זוכים לראות בהנהגת החברה שלנו) לא הוליכה אותנו לשום מקום טוב יותר. לנשיות אין עדיין לגיטימיות בחברה שלנו: נשים רבות שנכנסות לפוליטיקה, או לעולם העסקים, מדגישות לרוב את הצדדים הזכריים באישיותן, והעובדה שהן מצויידות בגוף (מודחק) של אישה איננה תורמת כמעט דבר להבאת ה"קול השונה" של הנשיות, כפי שניסחה זאת קרול גיליגן בספרה פורץ הדרך "בקול שונה".