קדושת הדומיה העליונה

"הקדושה העליונה היא קדושת הדומיה" כתב הרב קוק בפנקסו, במחצית הראשונה של המאה העשרים. העולם הדתי שסביבו רחוק היה מקדושת הדומיה. עסוק היה, כרגיל, בפלפולי הלכה ובמלחמת מגננה על חומות הדת. גם העולם החילוני לא היה שותף להגיגי רוחו של הרב קוק. הם עסקו בישוב הארץ, ולא היה בקרבם מקום נרחב לשיח רוחני על "קדושת הדומיה העליונה". הרב קוק היה בזמנו הוגה בודד בקדושת הדומיה העליונה.

בהמשך הדברים מפרט הרב קוק מהי אותה קדושה עליונה של דומיה. הרב קוק מסביר שזוהי "קדושת ההויה. שהאדם מכיר את עצמו בטל בפנימיותו הפרטית, וחי חיים כלליים, חיי כל".

למה שתיאר הרב קוק קוראים כיום, בשפת הרוחניות העכשיוית, "מות האגו", אבל בשפה החסידית, עליה אמון היה הרב קוק, דובר על "ביטול היש", או על "אִיוּן האני". זהו מצב בו האדם מפסיק להכיר עצמו כיש פרטי, ומתחיל לחוש את ההויה כולה פועמת באחדות קיומית עמוקה. וכדברי הרב קוק: "מרגיש הוא (את) חיי הדומם, הצומח והחי, (את) חיי הכלל כולו, (את חייו) של כל מדבר, של כל איש מאישי האדם, (את) חיי כל שכל (כלומר חיי כל ישות רוחנית), וכל מכיר, כל משיג וכל מרגיש". (מתוך 'שמונה קבצים', קובץ ב', ל"ה. ההוספות בסוגרים שלי הן, כדי להקל על הקריאה).

הרב קוק הכיר בכך שהעולם היהודי ההלכתי איננו בדיוק מקום שתומך בהתפתחותה של אישיות רוחנית, החשה ברבדים העדינים של אחדות הקיום כולו. לדעתו אדם הרגיש לקדושת הדומיה העליונה סובל סבל רב כאשר הרבנים דוחקים בו להכנס לתלם היהודי-הלכתי. הנה עוד שורה מדבריו בהמשך אותו קטע: "אם יפיל עצמו קדוש הדומיה לעבודה מצומצמת, לתפילה, לתורה, לצמצום מוסריות ודייקנות פרטיות, יסבול וידוכא, יחוש כי נשמה מליאה כל היקום לוחצים בצבתים…".

כמה מופלא היה האיש הזה, שדיבר כבר בתחילת המאה הקודמת מפורשות על כך שהיהדות חייבת להשתנות. להרפא… הוא הכיר בעובדה המצערת שהיהדות הדתית לוחצת על הנשמה, ואילו החילונות, על אף שיש בה מוטיבציות שאותן ראה כמקודשות ("החוצפא שבעקבא דמשיחא באה מתוך תשוקה פנימית לקדושת הדומיה העליונה") איננה יכולה להתקיים קיום אמתי ללא חיבור מודע לממדי הקדושה.

לכן חזה הרב קוק את חידושה של הנבואה בישראל, שתשוב ותופיע דווקא מן הציבור החילוני, ובאופן חדש ומחודש: "בני החוצפנים פורצי הדרכים והגדרים (כלומר אנחנו.. דור ההמשך של החילונים הראשונים, פורצי חומות הדת) עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה… עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם".

הנבואה הזו, עליה דיבר הרב קוק איננה חיקוי עלוב של הנבואה המקראית. לא מדובר כאן על מישהו שיופיע ברחוב רוטשילד לבוש בגלימה ומטה רועים, ינפנף בידיו ויטיף לחזרה המונית בתשובה, כי הקץ קרב… לא על זה מדובר כאן. הנבואה עליה מדבר הרב קוק היא בעצם נביעה.

זו היא נביעה של המקור העליון אל תוך הנשמה, אל תוך האישיות החיה את החיים במלואם, ללא נזירות וללא צורך בפרישות ש"המקור מתגלה תמיד עליה".

האם יכולה להופיע בדור שלנו אותה התחדשות של רוח הנבואה, הנמשכת מן הדומיה העליונה? האם העולם היהודי בנוי לכך? האם יכולה בכלל היהדות הדתית להפסיק לדרוש מבניה לדחוס את נשמתם אל בין דפי התורה הממוסדת? דומני שברגע שתעשה כך היהדות הדתית תבוא עליה באמת ברכה גדולה, כי יבוא עליה שינוי גדול עד מאד. אבל זה כמובן לא יקרה כל כך בקלות, כי היהדות הדתית עוסקת בעיקר בשימור הישן, ולא בשאלה כנה כיצד ניתן להביא מקסימום בני אדם למצב הכי מואר שיכול להיות ולהיטיב בכך לכל יושבי כדור הארץ?

לכן אנחנו – בניהם ובני בניהם של "החוצפנים פורצי הדרכים", אנחנו העוסקים כיום בראש חוצות בשיטות שונות של מדיטציה ומכירים את "קדושת הדומיה העליונה" על בשרנו, כי השתתפנו לפחות באיזו סדנת ויפאסנה בודהיסטית אחת – הרגשנו את הצורך הגדול להקים מרכז לימודי שיאפשר זאת במסגרת מרחב החכמה העברית. אנחנו, העוסקים בשינוי מצבי התודעה, ובהתעוררות הרוחנית המתרחשת כאשר האדם מרגיש פתאום לא רק את עצמו כישות נפרדת אלא את כל הבריאה כולה כאחדות קיומית גדולה, שהיא ההויה הקדושה, הרגשנו כולנו את הקריאה, נרתמנו והקמנו יחד את נביעה – האקדמ>יה העברית של הרוח..

נביעה קמה לפני שנה בתל אביב, לא רחוק ממקום מושבו של הרב קוק שגר ברחובות יפו העתיקה, ומיד עם הקמתה משכה אליה עשרות רבות של לומדים. המטרה ששמנו לנו היא לאפשר לנביעת המקור העליון לנבוע ולא להחסם, ורצינו לפתוח דרכים חדשות-עתיקות, שיאפשרו לכל צמא לגשת בעצמו אל נביעת מי המקור ולשתות לרוויה.

השנה הראשונה של נביעה הסתיימה לה בנחת רוח גדולה, הן עבור המורים והצוות והן עבור התלמידים. לי אישית יש נחת רוח מיוחדת לראות כיצד תלמידים ותיקים שלי, כאלו שלמדו אתי שנים מספר, הפכו כיום למורים ולמנהיגים, למדריכים ולמחוללי תפילה, והם נמנים על צוות ההקמה וצוות ההוראה של "נביעה".

ועכשיו, בשמחה והתרגשות רבה אנחנו פותחים את ההרשמה לשנה ב' של נביעה. תלמידים חדשים מוזמנים להתחיל את מסלול הלימוד באחד מששת המסלולים שמציעה נביעה, וכאלו שכבר סיימו את שנה א' מוזמנים להעמיק אתנו עוד, ולהירשם לקורסים המתקדמים של שנה ב'

לפרטים אודות נביעה, ערבי הכרות והרשמה למסלולי לימוד עם תעודה הכנסו לאתר של נביעה