קדושה היא אינטימיות: זן, אהבה וקבלה

"קדושה היא אינטימיות" זה אחד הדברים החשובים בחיי שלמדתי מזן מאסטר רושי ברני גלסמן. עבורי, ללמוד משפט אחד משמעותי ממורה זה המון. משפט כזה שמאיר דרך ומשנה חיים. שווה לחסות בצלו של מורה שנים רק כדי לקלוט נקודה קדושה כזו.

תפיסת הקדושה הרגילה במחוזותינו היא שדבר קדוש הוא דבר נבדל, אחר, שונה, רחוק מהשגתנו. כך למשל מפרש רבי משה קורדובירו את המושג "קדוש": "קדוש פירושו נבדל" (פרדס רמונים, שער ג פרק ז), וכן כותב השל"ה פעמים רבות בספרו "כי קדוש הוא נבדל" (רבי ישעיהו הורוביץ, שני לוחות הברית, מסכת תענית, דרוש לפרשת מטות, ובמקומות רבים אחרים).

אולם נבדלות מייצרת תחושת מרחק, תחושה שהדבר הקדוש הוא אחר בעצמותו, וכפי שאני אוהב לצטט מהאופנישדות: "ברגע שיש 'אחר' פחד מופיע". תפיסת הקדושה הנבדלת מייצרת יראה, ואכן מרבית הדתות כולל היהדות חפצו לעורר תחושות של יראה באדם המאמין.

עם כל הכבוד ליראה, אני מעדיף ללכת בדרך האהבה (שהיראה כלולה בה, ולא בדרך היראה שהאהבה כלולה בה). ובדרך האהבה הדבר הקדוש מזמין אותך אליו, להתאחדות מוחלטת אתו, התאחדות כזו שבעקבותיה מתבטלת תחושת הנפרדות. זוהי אינטימיות.into me you see

אינטימיות היא קדושה כי היא תמיד מתקרבת צעד אחד נוסף לכיוון האחדות המוחלטת של הקיום, והאחדות המוחלטת של הקיום היא האלהות עצמה, היא עולם האצילות של הקבלה, שהחסידות לימדה שנמצא כאן ממש, רק ברובד עמוק יותר של תודעה.

כשאני מדבר על אינטימיות, אין הכוונה רק לאינטימיות עם אדם אחר, אלא גם באינטימיות עם עץ, עם פרח, עם כלב, עם סלע, עם התפוח שאותו אני אוכל, ואפילו באינטימיות של האדם עם עצמו. בכל מצב בו אנו נחלצים מהניכור ומסכימים לצעוד את הצעד האמיץ לעבר מה שנדמה לנו תחילה כ'אחר' (וממילא מאיים במידה זו או אחרת), לצאת מהמגננה שלנו ולהפתח אל ה'אחר', אנחנו צועדים מ'עולם הפירוד' אל 'עולם האחדות'. כשנוצרת אינטימיות מתפוגגים כל המסכים. מצב של אינטימיות הוא מצב שבו משהו בנו מכיר שאתה ואני – עם כל השונות והיחודיות של כל אחד מאתנו – אנחנו חלק מאותה אחדות גדולה, אנחנו כמו איברים שונים בגוף השלם. ההכרה הזו מפעימה ומרגשת. היא גם מפחידה ומאיימת עבור האגו, שמרגיש בטוח יותר במקום הנפרד מאשר בהתמזגות אל האחד (וראו מאמרי על ה'אחר' שהופך ל'אחד' כשנוסף צ'יפצ'יק הקדוש לאות ריש והיא הופכת לדלת – כאן).

לכן אינטימיות היא קדושה, וקדושה משמעה אינטימיות, וככל שנכנסים עמוק יותר לאינטימיות מתעמקת חוויית הקדושה.