לשכב עם הצרות שלך – חכמה ילידית משבטי המאורים

פלא. 2017

אחד החברים שלי הינו צ’יף מאורי. הוא אחד האנשים המכובדים ביותר כיום באומה המאורית, אומת הילידים של איי ניו-זילנד. הרבה דברים אפשר ללמוד מהאיש המיוחד הזה, שנושא בלבו בענווה ידע רב שכבר במסורת בשבטים המאוריים. אני אוהב לשוחח עם אנשים כמוהו. אנשים שנושאים חכמה עתיקה אך יחד עם זאת יודעים שגם החכמה העתיקה הזו איננה חזות הכל וגם היא צריכה רענון. הם אינם מנסים להוכיח כל הזמן ש”המסורת שלהם אמרה את זה קודם”… יש לי הנאה צרופה מלחלוק דברי חכמה ודברי שטות עם אנשים שכאלו.

לפני שהמראתי חזרה מניו זילנד לישראל (בפברואר 2017) בא האיש הזה להפרד ממני לשלום בשדה התעופה. ישבנו על קפה בטרמינל ודברנו דברי אמת היוצאים מהלב. את אחד הדברים שלמדתי ממנו באותה הזדמנות אני רוצה לחלוק עמכם כאן:

לשכב עם הצרות שלך

“לשכב עם הצרות שלך” זה ביטוי מאורי מסורתי. המשמעות של המילה “לשכב” במאורית דומה למשמעותה בעברית: היא יכולה להשתמע באופן מיני או שאינו מיני, אבל הכוונה בביטוי המאורי הזה של “לשכב על הצרות שלך” היא מינית, הסביר לי ידידי, והמשיך: “יש אנשים שכשמגיעה אליהם צרה, או בעיה בחיים, הם נסוגים, או בורחים מהתמודדות, אבל הגישה המאורית אומרת להיפך — גש קרוב קרוב אל הבעיות שלך ותשכב איתן! זה דורש הרבה אומץ. זה דורש ‘מאנה’ (עוצמה פנימית) כמו שאומרים המאורים, אבל אם יש בך מספיק ‘מאנה’ אז כשמגיעה צרה לפתחך אתה לא תסוג. כשיש בעיה אתה תגש אליה קרוב, אתה תכנס אל תוכה עם הלב וממש תשכב איתה”.

המאורים הם לוחמים, אך הם גם יורדי ים. הם הגיעו לאיי ניו זילנד בסירות קאנו גדולות. המילה המציינת בעיה או צרה בשפה המאורית משמעה בעצם ‘מערבולת-סוערת’. “כשמגיעה אליך מערבולת סוערת, ממשיך ידידי ומסביר לי את הגישה שלהם — תכנס אל תוכה! אל תברח! תעשה איתה אהבה!”

הכח הרוחני של הפאלוס

חלקתי עם ידידי שזהו אכן אחד הדברים החשובים בעיני באיכות הזכרית בתוכנו: היכולת לחדור למצבים קשים עם לב אוהב. הצרה היא שרוב האנשים בעלי הלב האוהב הם גם בעלי לב רך… ורוב האנשים שכן מסוגלים “להכנס בבעיות שלהם” אינם יודעים כיצד לכשות זאת עם לב פתוח. הם אמנם “מזיינים לבעיות את הצורה” אבל הם לא יודעים לעשות איתן אהבה! וזה מה שדרוש כאן. הם משחקים משחקי כוח במקום להעביר את המפגש למישור אחר – מישור העוצמה של הלב.

הכוח הרוחני של איבר המין הזכרי, הפאלוס, הוא היכולת לחדור באהבה. לא לחדור ללא אהבה, לא לחדור בכוחניות, ולא להיות רפה ואוהב, אלא להיות “איבר חי” כמו שקוראים לזה בקבלה, איבר עוצמתי שפועם עם הלב. אחת המתנות המרכזיות של גבריות גבוהה היא היכולת לחדור אל האהובה באהבה, גם כשהיא מופיעה כמערבולת סוערת של רגשות שלרוב מבהילים גברים וגורמים להם או לקפוא, או ללכת, או להיות אלימים (fight, flight, freez).

ידידי המאורי סיפר לי שהמושג “לשכב על הצרות שלך” הגיע ממצבים בהם לוחמים של שבט אחד הגיעו להתגרות בשבט אחר. אם הם היו חסרי עוצמה היה השבט המקומי תוקף אותם מיד ומבריח אותם לכל הרוחות, אבל אם הם היו עושים האקה מרשימה, כזו שמראה שהם פועלים כאיש אחד בלב אחד, ויהיה קשה מאד להביסם, או אז ביתו של המנהיג המקומי היתה יוצאת לקראת הלוחמים המבעיתים של השבט התוקף ואומרת: “מי פה אחראי לכל הבלגן?” מנהיג הלוחמים המתקיפים היה יוצא לקראתה ואומר – אני! ואז היא היתה אומרת, ובכן אני בתו של הצ’יף, מי מכם רוצה לבוא ולקחת אותי לאישה? בואו עכשיו! מנהיג החבורה, או אחד הלוחמים הבכירים שלו, היה יוצא לקראתה ולוקח אותה. הם היו מקיימים יחסי מין ובכך היה מגיע הסיפור לסיומו. סכסוך דמים מיותר נחסך. מהמסורת העתיקה הזו, הסביר לי ידידי, מגיע הביטוי “לשכב עם הצרות שלך”.

 מאנה

בעולם המודרני אנחנו לא אוהבים את  השימוש הזה שנעשה בביתו הצעירה של המנהיג. נדמה לנו שהיא היתה קרבן לניצול מיני, ואולי זה גם נכון. סביר להניח שבתוך אותה אישה צעירה היו קולות שונים. חלק מהם התנגדו בתוקף לרעיון שהיא צריכה עכשיו לעזוב את כל המוכר לה ולשכב עם גבר זר ומפחיד מהאוייב כדי להציל את אנשי שבטה. אבל הלו גם בלבם של לוחמים גברים היוצאים לקרב ומקיזים דם כדי להגן על עמם קיימים הקולות הללו… אולם לעתים הבחירה של הלוחם, או במקרה זה הלוחמת, להעניק את עצמם למען משהו גדול מהם היא אכן בחירה מלאה, בחירה בלב שלם, שרק אדם עם כבוד פנימי ו”מאנה” גדולה יכול לעשות.

 סימבולי

בכל מקרה, אם נפסיק רגע את הדיון הצדקני הזה, וניקח את הסיפור באופן סימבולי, כאילו כל השבט זה אדם אחד, וכל הדמויות המדוברות בסיפור מייצגות כוחות שונים שמשחקים בתוך האינדיבידואל, הרי שמהסיפר הזה אפשר ללמוד את הדרך להתמודדות עם בעיות החיים, או איך “לשכב עם הצרות שלך: לא לשלוח קדימה את התוקפנות שלך, אלא את היכולת שלך לפגוש את האויב באהבה שיש בה עוצמה, אותו שילוב המסומל בבת המנהיג. זהו שילוב מיוחד של האלמנטים הזכריים והנקביים שבנפשנו, והשילוב הזה חסר לנו בתרבות. אנחנו מכירים תוקפנות גברית רגילה, כזו שיוצאת לקראת הבעיות ותוקפת אותן, אנחנו מכירים כמובן גם גישות של ריצוי וכניעה. אבל גישה כזו שבאה אל הבעיות באהבה ומוכנה לעשות איתן אהבה ממקום של עוצמה – את זה אנחנו לא כל כך מכירים בתרבות שלנו.