הרבי שלי מת (כפועל, לא כשם עצם!)

הרבי שלי מת (כפועל, ולא כשם עצם)!

כי אין הרבה אנשים חיים כמוהו, גם עכשיו.

כשנפגשנו לראשונה הוא לקח אותי לצעוד איתו. שעות הילכנו ברחובות שכונת בקעה בירושלים ודיברנו דברי חסידות וקבלה, על אלהים ועל האדם, על תיקון הלב ועל תיקון עולם, ועל איך הגיעה העת לשינוי פרדיגמות בעולם היהודי. על פני השטח הלכנו ודיברנו. מתחת לפני השטח התחבקו נשמותינו חיבוק ארוך של אוהבים. רבי זלמן היה אז (רק) בן 76 ואני הייתי בן 35. באותו מפגש בתחילת שנת 2000 גיליתי שאינני בודד בדרכים אותם אני חוצב לעצמי, כי האיש המופלא הזה צעד ופילס דרכים חדשות כבר ארבעים שנה לפני.

אחר כך דיברנו על הסמכתי כרבי. באותה עת עזבתי את העולם האורתודוקסי, בו לימדתי שנים מספר, והיה כעס גדול בעולם הישיבות סביב הדעות אותן העזתי להביע. עבור רבי זלמן לא היה כל פגם באותן דעות, להפך, הן היו בדיוק אותו חלק שהוא רצה להנחיל ליהדות ולחדש אותה מבפנים באמצעותן.

כחלק מהמטלות שנתן לי לקראת הסמכתי הוא ביקש שאכתוב לו חיבור הלכתי על האופן בו משפיע הפסוק "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" על פסיקת ההלכה, ועוד עבודה התבקשתי לכתוב על ההשלכות שצריכות לנבוע מההלכה של "בל תשחית" (האיסור להשחית כל דבר ללא צורך מוצדק) בנוגע למצבו האקולוגי של כדור הארץ. כל כך אופייני! הוא לא ביקש ממני חיבור בהלכות שבת, כשרות או נידה, כמו שנהוג בעולם האורתודוקסי לבחון רבנים, אלא חיבור בנושאים שנראים לו חשובים באמת: כיצד אדם בעל תודעה דתית יכול לראות התנהלות ב"דרכי נועם" כחלק מאורח חיים של אמת בלתי מתפשרת, היות וזו הוראת התורה על דרכה האמתית, וכיצד ההלכה צריכה להורות לנו דרכים לשינוי אורח חיינו בתחום האקולוגי, כך שלא נשחית את כדור הארץ (שימוש בכלים חד פעמיים למשל חייב להיות אסור על פי הכלל הזה, כמו גם שתיית קולה, זיהום האויר, המים והאדמה וכל הפגעים מהם אנחנו סובלים כיום). אילו היו יותר רבנים כמו רבי זלמן היינו רואים עולם דתי אחר לחלוטין. עולם דתי ששמירת הטבע היא ערך רוחני עליון בו, והתנהלות בדרכי נועם ובנתיבות השלום נתפסות בו כדרכה של תורה.

זכיתי לתמיכתו המלאה של רבי זלמן, גם בזמנים של קושי. זכיתי לגיבוי מצידו גם בדברים היותר נועזים שביקשתי לעשות. כשידידה שלי בארה"ב ביקשה לפני 13 שנה שאעזור לה להיות "קדשה", שאלנו יחד את דעתו על כך ולהפתעתי הרבה הוא תמך בכך ואמר כי התפקיד של הקדשה הוא תפקיד חשוב ביותר בקהילה שאבד וצריך לחזור (!).. כשהקמתי יחד עם דון אשתי את "הגן בית הספר לאהבה וקבלה" קבלנו את ברכתו המלאה להביא מודעות אלהית לשדה האהבה והמיניות. לא מזמן הוא חיפש אותי בסקייפ ולצערי לא הייתי זמין. הוא השאיר לי הודעה של "רציתי לראות מה נשמע אתך". איך פספסתי הא?

רבי זלמן העריך את כל הדתות כולן והיתה לו יכולת מדהימה לפתוח בשיחה מלבבת עם כל אדם סביב אהבת אלהים, גם אם אותו אדם היה אוונגליסט נוצרי פונדמנטליסט, בודהיסט, מוסלמי אדוק, אינדיאני או אתאיסט מוחלט. הוא נהג לומר שדווקא האתאיסטים הולכים ממש בדרכו של אלהים – כי גם לאלהים אין אלהים! (ויש בזה עומק רב שניתן לנתח על פי הקבלה, אך לא עכשיו).

את ידידו האישי – הדלאי למה – ניסה לשכנע שהגיע הזמן להכריז על "סיבוב הגלגל הרביעי" בבודהיזם (אחרי השלושה הקודמים, ההינהיאנה, מהאיאנה, והויג'ריאנה), כי מבחינתו כל הדתות כולן הן איברים שונים הגוף הגדול של האנושות, וכל האיברים נחוצים כדי שהגוף יהיה בריא. ההתפתחות של הדתות כרוכה בכך שכל אחת מהן תכיר בעובדה שהיא רק איבר בגוף הגדול, וכולנו זקוקים לכולנו כדי לחיות בטוב. כמה שונה הדבר מגישות יהודיות גזעניות שנשמעות השכם והערב במחוזותינו, ורבות מהן יוצאות, למרבה הצער והכאב, דווקא ממה שמכונה כיום עדיין בשם "חסידות"… המקור שממנו ינק גם רבי זלמן, וגם אני באתי משם. חסידות הבעל שם טוב שבלשונו של רבי זלמן "חפרה מתחת למחסומים שאנשים דתיים מניחים לעצמם, כדי לאפשר לאנרגיה האלהית לזרום ולשפוע כפי שבטבעה, לכל אדם ובכל מצב".

דברים רבים ניתן לספר על רבי זלמן – ועוד יסופרו. כיצד ערך מסעות LSD יחד עם טימות'י לירי, כיצד קיבלו שבת אצלו בקהילה עם ג'וייט ענק של מריחואנה עד השקיעה, כיצד התנסה יחד עם בני קהילתו במיניות חופשית בשנות השבעים ("אם היה אז איידז כולנו היינו כבר בטח מתים מזמן" אמר לי פעם בשובבות). כיצד ניסה לחדש את חווית התפילה שתהפוך להתרחשות אלהית (DAVENEN  מלשון DIVINE ) והצליח להרטיט לבבות של עשרות אלפי אנשים. כיצד הסמיך נשים לרבנות עוד כשהדבר לא היה מקובל גם בקרב היהדות הליבראלית, כיצד הבין כי עליו לסגת לאחור עוד בימי חייו, ולתת לתלמידיו לפרוץ ולנהל את תנועת ההתחדשות היהודית, ולא להחזיק בכיסא הגורו עד יומו האחרון. כיצד לימד שבכווולם יש נקודת צדיק, ויצר מעגל שבו כל פעם מישהו אחר ישב על כיסא הרבי והתבקש למצוא גישה לנקודת החכמה האלהית הכי עמוקה שבלבו, כיצד חזר והדגיש את דברי הבעל שם טוב שהסיבה לכך שמשיח לא בא היא משום שאנשים לא "מאריכים מספיק בנשיקין שקודם הזיווג בסוד אהבה רבה", כיצד ניסה למצוא נוסחה הלכתית שתאפשר נישואים יהודיים לא מונוגמיים, ואף התחתן בעצמו כך (בימים שחי עם אשתו השלישית). וכיצד הבין כי עליו להתחיל למפות את השבילים המוליכים אל הזקנה ואל המוות כדי לסלול לעצמו ולאחרים דרך להזדקן בכבוד אמיתי ולמות מתוך תודעה רחבה ובלתי דרמטית.

וכך הוא עשה, אתמול, כמעט בגיל 90 (צ'), במיתת נשיקה בביתו, בחברת אשתו (הרביעית) אהובת לבבו איב אילסן המקסימה.

הלויתו של רבי זלמן תתקיים בעוד כמה שעות בבולדר קולרדו. היום הרביעי ביולי, יום העצמאות של ארה"ב בה חי רבי זלמן מאז מלחמת העולם השניה, כשהגיע עם משפחתו כפליט מאירופה הדוויה. בכל רחבי אמריקה יוצתו הלילה השמיים באלפי זיקוקין די-נור, זיקוקים של אש, זיקוקין דנורא, אך לא כולם ידעו שהפעם כל המופע הלוהט הזה הוא לכבוד חתונת נשמתו של רבי זלמן חייה בן שלמה הכהן עם האלהות. האלהות שכה אהב וכה אהבה אותו. ממש כמו שמתוארת פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי בספר הזוהר: "כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא, ולא הוה מאן דמטי לגביה, דלא יכילו, דנהורא ואשא הוה בסוחרניה כל ההוא יומא, נפילנא על ארעא וגעינא. בתר דאזיל אשא, חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים, דאסתלק מן עלמא, אתעטף, שכיב על ימיניה, ואנפוי חייכין". [תרגום: כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית, ולא היה מי שיכול היה להתקרב אליו, כי האור והאש סבבו סביבו כל אותו יום. נפלתי על הארץ וגעיתי בבכי. לאחר שהסתלקה האש ראיתי את המאור הקדוש, קודש הקודשים, שהסתלק מן העולם. היה עטוף, שכב על ימינו ופניו מחייכות"] (זוהר חלק ג דף רצו/ב).

לכן הלילה תהיה זו "הילולא דרבי זלמן"! כל חברינו מוזמנים לבוא אלינו הערב לחגוג איתנו קבלת שבת מופלאה לכבוד הסתלקותו של הרבי שלנו, שהעז לחיות בגדול ועם לב פתוח והעז למות בתודעה צלולה בהירה ואמיצה. לחיים רבי זלמן! (הערב בסטודיו שלנו בבית אורן, החל משמונה בערב. הביאו מטעמים וכלי נגינה).

 ***


שיחות של רבי זלמן אפשר לשמוע כאן.

יש גם לא מעט יוטיובים שלו – כאן למשל, שיחה שלו על המוות.

 ***

באהבה גדולה לרבי ומורי שתמיד יהיה בלבבי, לזה שכיסה לפני 14 שנים את ראשי בטליתו, הניח את ידיו על כתפי ואת מצחו על מצחי ואמר: "אני מסמיך אותך לרבי בשושלת שלנו… אני נותן לך את הרשות להסמיך אחרים תחתיך, ומי שתסמיך אתה יהיה מוסמך גם ממני".

רבינו האהוב רבי זלמן שחטר-שלומי עליו השלום והברכה

3 תגובות
  1. ד"ר ראובן גרבר
    ד"ר ראובן גרבר says:

    שלום רב,
    בהקשר זה יש להזכיר את הרבה רות כגן, שהוסמכה על ידי הרב שחטר-שלומי לרבנות, במסגרת בית הספר לרבנים של התנועה להתחדשות יהודית. ביחד עם ר' זלמן היא כתבה את הספר "קרבת אלהים" המביא, לראשונה בעברית, את משנת ההתחדשות היהודית לקוראים בישראל. הרב רות עומדת בראש בית המדרש של נאוה תהילה ומלמדת שיעורים וסדנאות ברוחניות יהודית בארץ ובחו"ל. היא משמשת כמשפיעה, מורת דרך רוחנית, למחפשים ומחפשות רוחניים המחפשים לבנות קשר בלתי אמצעי עם אלוהים.

התגובות סגורות.