למה לצום בתשעה באב? תנו לחם לרעבים!

אל תצומו בתשעה באב. תנו לחם לרעבים (או סתם למישהו אחר בסביבה)

לא – לא אני אמרתי את זה ראשון.
אמר את זה ישעיהו הנביא.
ישעיהו שראה כבר אז אנשים "דתיים" צמים ומתפללים, אבל עושקים זה את זה, או לפחות מתעלמים מהעוני ומהעוול החברתי שסביבם, כתב דברים מדהימים (פרק נ"ח).

בשם יהוה אלהי העברים הוא תמה תמיהות גדולות על התפיסה הדתית הרגילה (שלא השתנתה מאז ועד היום):

"ושלח רצוצים חופשים"

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ?
יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ?
הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ?
הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהֹוָה???

כלומר: מה קרה לכם אתם? וכי אני – הויה – רוצה שתרעיבו את עצמכם ותלבשו שק? מי צריך את זה ולשם מה זה טוב? תוהה ישעיהו. ואז הוא עונה על השאלות של עצמו, ומסביר מה הוא "יום צום" אמיתי:

הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ:
פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע
הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה
וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים
וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ.
הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ
וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ
וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

ככה עושים יום צום. נותנים לחם למי שערב. מפסיקים את קשרי הרשע, מפרקים את קשרי ההון והשלטון ("התר אגודות מוטה")… זה עושה טוב בשמיים ובארץ ומביא חיוך על פני מלאכים ובני אדם.

ישעיהו הנביא ממשיך ומספר על החיוך הרחב הזה:

אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ
וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח
וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהֹוָה יַאַסְפֶךָ.
אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה
תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי
אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה
שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן.
וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ
וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ
וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ
וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם.

אז מה עושים בתשעה באב? צמים? למה?
יש רעיונות הרבה יותר טובים מלצום!

כמו למשל: בתשעה באב אף פעם לא לאכול לבד. תמיד למצוא מישהו אחר (עני או לא… כולנו נזקקים כיום…) ולחלוק איתו את מה שאני רוצה לספק לעצמי. אם אני רוצה קפה – לחפש למי עוד אני יכול לקנות קפה. אם אני רעב לסנדוויץ' לחפש למי בשדרה אני יכול לקנות סדנוויץ' גם, ונאכל ביחד.

זה יכול להיות יופי של יום! יום של קירוב לבבות אמתי. יום של אהבת חינם.

אז אל תקראו קינות בתשעה באב הזה
ואל תצומו
אל תגידו "יום יבוא" – הביאו את היום
כי לא חלום הוא
ובכל הכיכרות
הריעו לשלום,
ולאהבה,
ולאכפתיות בין אדם לחברו.

(אוהד אזרחי. קייץ 2011)