אוהד אזרחי באירלנד

מהי תרומתה של היהדות לעולם? (ראיון עם אוהד אזרחי למגזין "אדם עולם")

ש' (מגזין 'אדם עולם'): מהי תרומתו של עם ישראל לעולם?

ת' (אוהד אזרחי): מורי ורבי ר' זלמן שחטר-שלומי ע"ה נהג ללמד שהאנושות כולה היא כמו גוף אחד של אדם שלם, וכל אומה ועם הם איבר מאיבריה. הגוף זקוק לכל האיברים כדי לתפקד, וזקוק שכל איבר ואיבר יהיה חי, בריא, עוצמתי ויעבוד בשת"פ עם האיברים האחרים. טוב יהיה לעם ישראל להפנים את המסר הזה לדעתי. להבין שאנחנו איבר בין אברים, איננו יודעים איזה איבר אנחנו. יהודים מסורתיים ירצו לקחת לעצמם כמובן את תפקיד הראש, המח, או הלב, משהו משמעותי כזה שאי אפשר בלעדיו. הם לא ירצו לחשוב שאולי עם ישראל הוא הטחול או התוספתן או אולי הפטמה השמאלית. ואני לא רוצה להתווכח איתם בכלל, רק לומר שגם המח לא יכול לחיות בלי כבד וריאות ושלפוחית שתן, והוא מרגיש כאב רב כשהזרת או הפטמה השמאלית מקבלות שריטה. עלינו לצאת מהפינה האתנוצנטרית אליה נכנסנו במאות השנים האחרונות ובה אנו מתבצרים כיהודים. האם יעז עם ישראל לראות את תפקידו בין היתר כמי שנמצא בערבות הדדית לשאר אברי האנושות?

ידידי פרופ' ארט גרין אמר לי פעם שלדעתו התרומה הגדולה של היהדות לאנושות היא יום השבת והיכולת לניתוח רב ממדי של טקסטים. אני נוטה להסכים איתו שאלו מתנות גדולות. ההכרה שיום של קודש הוא יום של עונג "וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד" ויום של מנוחה עדיין יכולה להדהד עמוק יותר אל עם ישראל עצמו (ששכח שעונג הוא עניין של קדושה) ואל העולם כולו.

אבל לדעתי ולצערי אם מדברים על הדת היהודית (ולא על "עם ישראל") אזי עלי להודות שתרומתה המרכזית של זו לעולם הוא הרעיון של הדת המונותאיסטית בגרסתה היהירה: יש אל אחד אמיתי ולא יותר, הוא קנאי ונוקם, שרק המאמינים בו על פי דרכנו נושעים. הנצרות והאסלאם הסתעפו מהרעיון הזה שנולד בממלכת יהודה לקראת חורבנה, ולדעתי גרם למעשה לחורבנה, כפי שטענו גולי מצרים בפני ירמיהו הנביא בצדק. המונותאיזם הקנאי הזה לא הביא ברכה לעולם. פניו המכוערות התגלו פעמים רבות בהיסטוריה, אם זה במסעי הצלב של ימי הביניים ואם זה בדאע"ש של היום.

החלפתה של תודעת האחדות הכוללת-כל שיש לה פנים לגיטימיות רבות, שהיתה אמונת העבריים הקדומים על פי עדות המקרא והארכיאולוגיה גם יחד (לפני השתלטותה האלימה של ה"יהדות" בסוף ימי ממלכת יהודה) בתודעת האחידות האמונית היהירהגרמה לסבל רב לעולם כולו. המונותאיזם היהיר סובר שמי שלא מאמין כמוני, ואיננו חלק מהקבוצה האמונית אליה אני שייך נופל בגדר "טוב שבגוים הרוג" (רשב"י בתלמוד), "ארור ובלתי נושע באמונת ישו אדוננו המשיח" (בנצרות) ולכן דינו "דין מוחמד בסייף".

האם נעיז להתבונן במראה הבלתי נעימה הזו ולהודות שתרומת היהדות לעולם אולי לא היתה כה מבורכת? האם נעיז לקחת עליה אחריות ולקחת חלק בריפוי העולם? אם נעיז לשעות זאת, תהיה זו לדעתי תרומה אמיתית לריפוי העולם. תהיה זו בחינה של "המתקת הדינים בשורשם" בשפה הקבלית, כי הקנאות הדתית תתוקן על ידי מי שהביאו אותה לעולם…

אך תמהני אם תפקיד זה נועד אכן ל"עם ישראל" ההיסטורי, או לעם החדש שנוצר כיום, העם הגלובלי, בני כל האומות והעמים, המתעוררים ונחלצים יחד למען שלום כדור הארץ, מעבר לחלוקות הישנות, שהשאלה הזו עצמה שהצבתם בפני עדיין משקפת אותן.

אוהד אזרחי. 27 לנובמבר 2014.