“קדשה” מאת אוהד אזרחי.
448 עמודים.
הוצאת דופן 2016
105 ש”ח כולל משלוח

רומן היסטורי על הכחדתם של מקדשי האהבה בסוף ימי ממלכת יהודה, ועל חזרתם כיום, דרך העבודה של השמאניזם המיני.

לקט תגובות הקוראים:

"קראתי את 'קדשה' בנשימה עצורה… כמו ארוחה דשנה ומשופעת במטעמים שמתחרים זה בזה על החייך, כך שלושת חוטי העלילה הנפרשים ברומן… מושכים את הקורא כבחבלי קסם להתקדם ולגלות את התעלומה שהולכת ונפרסת לנגד עיניו ומסתיימת ב’קרשנדו’ של פתרון המאחד את כל חוטי העלילה לכדי אריג אחד. אין קורא שיישאר אדיש לרומן אחרי קריאתו."
– תמר פלג, בסקירת ספרים על “קדשה” באתר סלונה.

"זו יצירה נועזת וחכמה, שגורמת לי לכנות את הכותב כסלמאן רושדי הישראלי. מאחל עוד שנים רבות לשניהם"
– זוהר וילסון

“תקשיבו חברים זה ספר מדהים. ממש. פורץ דרך ומרתק, מביא גישה חדשנית ועמוקה לעולם הקדושה והמיניות ואיך הם נפגשים. מומלץ בחום!” – הדס הוכברג

"קדשה" של אוהד אזרחי הוא אחד הרומנים החזקים והמאתגרים שקראתי לאחרונה. ממליץ אבל ממש ממליץ לכל מי שרוצה להסתכל ב"לבן של העניים" של ההיסטוריה של העם שלנו. והכל בשטף קולח של רומן סוחף ומלא קסם…
(ואני …רק עיצבתי את הכריכה)” – לב ארי פלג

“מומלץ, מומלץ מומלץ! סצנות עוצמתיות ומרגשות שמעלות מנעד רגשות, פיסות מידע חשובות ומכוננות, דרך עלילות מקבילות מרתקות מימי שלמה המלך ועד חשיפה אמיצה(!!!) של סשנים מחדר הטיפולים…. מהדהד בידיעה ותחושה מוכרת בגוף , לא בא לי לסיים את קריאתו. זרקור מחודש על תרבות ומהות חשובה שנותצה..וגם הוסתרה היטב במשך דורי דורות, בדומה לעוד תורות שונות שמתגלות אלינו רק כעת..כי זמן שינוי בפתח… פשוט קסום..תודה”!
– ענת אור-אל ירון

סיימתי היום לקרוא את "קדשה" מאת אוהד אזרחי. זהו רומן היסטורי על תרבות האלה בירושלים של ימי בית ראשון. ספר חשוב מאוד שנושא מסר חשוב ומהותי מהעבר הרחוק של ארץ כנען לתרבות שלנו היום. ממליץ בחום למי שדרכו בעולם היא דרך הלב. הנה ציטוט שאהוב עליי מאוד:
" . . . הגברים שהייתי איתם היו כולם אסירי תודה. לפעמים הם ממש בכו בחיקי, כאילו חיכו למגע עם אישה אוהבת ומקבלת שכמוני שנים רבות וארוכות. באותם ימים לא הבנתי מה אני עושה, פעלתי מתוך דחף פנימי עמוק משולב בסקרנות וחדוות נעורים. לא טרחתי לחשוב הרבה. עברו שנים ארוכות ותהפוכות נפש גדולות עד שהבנתי, שמה שבאמת עשיתי שם זו כהונה, בלתי מודעת, של אהבה. אספר לך על כך בהמשך…“
– אורי רגב.