חודש כסליו על פי ספר יצירה

חודש כסלו – להסכים להיות פחות בשליטה וללכת לישון

אוהד אזרחי (כסלו תשע"א)

צריך לדעת לישון. כל מי שסבל ולו פעם אחת מנדודי שינה יודע זאת. יש משהו פלאי ביכולת שלנו להרפות הכל ופשוט להירדם. להפסיק פתאום לעמוד על המשמר, להפסיק לנסות לשלוט בכל מה שקורה, לעצום עיניים, לשחרר שליטה ולהיכנס למצב שינה.

לכן בספר יצירה השינה נחשבת לאחד הכוחות המיוחדים בנפש, שיש להם אות מיוחדת באלף-בית העברי, חודש בשנה ומזל בגלגל המזלות:

המליך אות ס' בשינה

וקשר לו כתר

וצרפן זה בזה

וצר בו קשת בעולם

וכסלו בשנה

וקיבה בנפש

זכר ונקבה

(ספר יצירה, פרק ה')

חודש כסליו, שמגיע בתחילת החורף, מיוחד לכח השינה. יש מי שמצביעים על כך שפרשות השבוע אותן נוהגים לקרוא בחודש כסליו בבית הכנסת הן אותן פרשות בספר בראשית שמקדישות מקום ניכר לחלומות. חלום יעקב בפרשת ויצא, חלומות יוסף, חלומות שרי פרעה היושבים בכלא  וחלום פרעה עצמו בפרשת וישב.

אבל החלום הוא רק אחד האספקטים של השינה, וחודש כסליו מיוחד לכל המכלול הנפשי המרכיב את תופעת השינה, כולל אותם רגעי חסד עמוקים בהם אין כל חלימה, רק שקט עמוק של התודעה. מחקר השינה מכיר כיום חמישה שלבים מחזוריים המאפיינים את השינה מבחינת הפעילות המוחית[1] ויש לעיין אם יש לכך קשר לחמשת דרגות הנשמה הידועות בקבלה "נפש-רוח-נשמה-חיה-יחידה".

שינה והאות סמך

כדי ללכת לישון צריך לשחרר שליטה. צריך בפשטות להצליח לסמוך על המציאות שהכל ימשיך להתנהל כשורה גם אם נעצום עיניים לכמה שעות. וזו לדעתי הסיבה לקשר בין האות סמך ויכולת השינה. צריך לדעת לסמוך על החיים כדי להצליח להרדם.

במסורת חב"ד ידוע כי הרבי הרש"ב (רבי שלום בער, הרבי החמישי בשושלת) טען שכל מי שיכול להרדם יכול גם להתרכז בתפילה ולהסיח דעתו מכל עניני עסקיו האחרים לשם כך – ממש כפי שהוא עושה כשהוא מכין עצמו לישון. כלומר – הוא השתמש בתהליך ההרדמות ככלי ממנו ניתן ללמוד באופן טבעי כיצד להפסיק את שטף המחשבות שמה שמאפיין אותן זה הצורך שלנו לשלוט במצב, ככלי ללימוד של מדיטציה תפילתית.

השינה, הקיבה והחלום

ספר יצירה מחבר את השינה גם לאיבר הגופני של הקיבה. מה הקשר? יתכן שהקשר נמצא בין היתר בעובדה שהשינה היא בעצם גם זמן עיכול. לא רק עיכול פיזי של מזון, אלא אף זמן של עיכול מנטאלי של מסרים אותם ספגה הנפש בעת העירות.

כולנו מכירים את המצב בו לאחר סעודה דשנה חוטפת אותנו שינה. מערכת העיכול נכנסת לפעולה והגוף מצמצם ומרכז את האנרגיה לאיברים החשובים לפעולה זו ושולח את שאר האורגניזם לישון.

גם בעולם הנפש והרוח צריך לפעמים ללכת לישון כדי לעכל מבחינה נפשית את מה שלמדנו ואת כל מה שעבר עלינו. מחקרים שנעשו בחולדות מראים כי חלק מתפקידו של החלום הוא לאפשר אינטגרציה של חומרים חדשים שנלמדו על ידי האורגניזם, ומניעה של חלימה מבעל חיים מקפחת את יכולת הלמידה שלו.

תקופות של אי בהירות

חוץ משנת הלילה קיימת גם שינה שהיא יותר סימבולית, כמו תקופה של תרדמה שנופלת על האדם. תקופה שכזו מאפשרת לפעמים לנפש לשקוע לפרק זמן ארוך של רגיעה, להכנס לתקופה של אי עשייה ולערוך אינטגרציה מסויימת של עצמנו ומצבנו בעולם. בימים שכאלו אנו חווים חוסר בהירות וטשטוש כללי. לא קל לנו להכנס לתקופות שכאלו. כבני התרבות המערבית אנו מעריכים בהירות ואקטיביות (תכונות שבחכמת הטאו מיוחסות לכח ה"יאנג") וקשה לנו יותר עם עמימות ואי-פעילות (תכונות של ה"יין"). להסכים להכנס לתקופת שינה בחורף זה להסכים להיות פחות מבריקים, פחות פעילים, פחות מודעים, פחות יוזמים, ואולי אף פחות מחייכים.

פעם אחת, בימי שיא החורף, ניסיתי ליצור קשר עם השמאנית של אחד משבטי האינדיאנים בארה"ב, שבקשה לדעת אם היא יכולה לפגוש אותי באביב, כשתגיע לבקר בארץ. רציתי לאשר את הפגישה ולתאם את פרטי הביקור, אבל תלמידתה שתיווכה בינינו התנצלה ואמרה שאי אפשר כבר להעביר לאותה שמאנית מסרים. ימי החורף הגיעו, והיא, שחיית הטוטם שלה הוא הדוב, נכנסת לתקופה של הסגר לכל ימי תקופת החורף, כמו הדובים… – "אז בוא נדבר באביב" אמרה…

טפשות מלאה אלהות

שמו של חודש כסלו נגזר מן המילה המקראית "כסל", הקשורה לאזור אגן הירכיים וליציבה הבטוחה שהוא מקנה לגוף. ולכן עברה המילה 'כסל' לשמש גם כינוי כללי לביטחון בשפת התנ"ך.

בספר משלי (ג, כד-כו) אנו מוצאים ברכה לשינה ערבה, הנובעת מן הבטחון השלם בהויה: "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ כִּי הויה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ".

רש"י בפרושו לפסוק לא מסתפק בהסבר הפשוט, ש"אם תבטח אז תוכל לישון בשקט", אלא מוסיף ואומר שהמילה כסל (שממנה כאמור נגזר שמו של חודש כסלו) קשורה גם לכסילות, כלומר לטיפשות. ה' יהיה בכסלך – משמעו לפי רש"י זה שהנוכחות האלהית תשרה גם בטפשות שלך, גם בדברים שבהם אתה נוהג כשוטה וחסר דעה.

אדם חסר בטחון מפחד מאד להיות קצת טיפש, קצת שוטה, קצת כסיל, ולכן קשה לו מאד להרפות ולהיכנס לתנומה נפשית. קשה לו להראות קצת פחות חכם, כי הוא סבור שחכמתו היא זו שעוזרת לו לשרוד, ואם יהיה קצת שוטה – יפסיד מיד הכל.

אבל ספר קהלת מלמד אותנו את משמעות החכמה השלימה: "יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט" (קהלת י, א). לפעמים מעט סכלות חשובה יותר מכל החכמה. ורבי צדוק הכהן מלובלין טוען כי בכל דבר שלם יש פגם כלשהו, ודבר שאין בו פגם – זהו פגם גדול ביותר. וכך גם באדם חייבת להיות "סכלות מעט" כדי שתתבטא בו השלימות: "צריך להיות בכל אחד סכלות מעט על כל פנים וזהו השלימות" (ספר צדקת הצדיק, אות רנח).

חודש כסלו הוא חודש שקורא לאדם להרפות מעט מאשליית השליטה שלו על העולם, להסכים להירגע, לישון קצת, לחלום ולהזות, ואף – להיות קצת כסיל, ולבטוח שהשם יהיה בכסלך – שיכול להיות ערך אלהי גם למה שנתפס אצל האדם כטפשות.

"שִׁיר הַמעלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם הוי"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. אִם הוי"ה לֹא יִשׁמור עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים. כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁינָה!"

(תהילים קכז, א-ב)


[1] שלב גלי אלפא | שלב שילוב גלי אלפא ותטא | שלב גלי תטא עם חדירה של גלי דלתא | שלב גלי דלתא בלבד | שלב רע"מ   REM. בו מתרחשת עיקר פעילות החלום.