האם הקבלה מבטיחה הצלחה בחיים?

בין רבי נחמן למאדונה

כתב: אוהד אזרחי

06/09/2006 יום רביעי

רבי נחמן מברסלב חי באוקריאנה בשלהי המאה השמונה עשרה. רבי נחמן היה חדשן גדול ומסכת חייו הקצרה  – הוא חי רק 37 שנים עלי אדמות – מהווה מקור אדיר להשראה רוחנית לרבבות אנשים. אחד הדברים המענינים הוא שבימי חייו רבי נחמן לא היה פופולרי כלל וכלל.
התנועה החסידית נרדפה על ידי המתנגדים, אבל למרות זאת כבר הכתה שורשים והיתה לתנועה המונית, אך רבי נחמן, שהיה רב צעיר ונועז, הצליח להרגיז לא רק את המתנגדים לחסידות, אלא אף את החסידים בעצמם. רבים מגדולי החסידות של אותם ימים התנגדו לו נמרצות וראו בו צעיר פוחז. המפורסם שבהם הוא הסבא משפולא, מזקני הרביים של החסידות, שרבי נחמן הצליח ממש להעלות את חמתו.

רבי נחמן מברסלב חי חיים קצרים. הוא מת ממחלת השחפת בגיל צעיר. הוא לא היה עשיר כמו רביים אחרים, שהיתה להם חצר גדולה ומבוססת, וגם לא היה מנהיג של רבבות חסידים. בימי חייו כמות האנשים שהבינו את גדולתו היתה קטנה יחסית, אבל רבי נחמן ידע את ערכו הרוחני, וידע שגם אם זה לא נראה כך על פני השטח – הוא כבר ניצח את הקרב. "נצחתי ואנצח!" היה אחד הפתגמים המפורסמים שלו. ואמירה אחרת שכיום נשמעת הגיונית, אבל בימי חייו נשמעה מופרכת לחלוטין היתה: "האש שלי תבער עד ביאת משיח".

ואכן – מי שמע על הסבא משפולא? בימי חייו היו לו רבבות חסידים. הוא נחשב לבעל מופת גדול ולאיש אלהים קדוש. חסידי חב"ד מספרים עליו סיפורי מופתים עד היום, אבל אף אחד חוץ מהם ומכמה חוקרים של תולדות החסידות לא שמע את שמו מימיו. אבל מי לא שמע כיום על רבי נחמן מברסלב? מי לא שמע על רבי נחמן מאומן? (זה אותו אדם, כמובן, רק שם העיירה שונה. האחת היא העיירה בה הוא חי והשניה העיירה בה מת ואף נקבר).

האש של רבי נחמן אכן בוערת כיום בלבבות של רבבות. אין עוד צדיק חסידי שתורתו נוגעת וחודרת עמוק כל כך אל בני עדות המזרח, שאינם דוברי יידיש, ואל חילונים ומסורתיים, ובאמת – דרך תרגומים שונים – אף אל אנשים רוחניים בני אומות העולם.אבל בזמנו הוא – רק רבי נחמן ידע זאת. כל האחרים חשבו שהוא תופעה קצרת מועד, שעד מהרה תישכח. רבי נחמן היה צריך לומר לחסידים שלו "אתם עוד תתפארו ותספרו שאתם הייתם איתי, שאתם ראיתם אותי", כי בזמנו זה לא נראה ככבוד גדול ומיוחד לראות את רבי נחמן…
בנוסף לרדיפות השונות ולמחלת השחפת ממנה נפטר רבי נחמן, הוא זכה לחיים מלאים יסורים. פרופסור ארט גרין, שכתב את הביוגרפיה אודותיו, כינה אותו בשל כך בתואר "בעל היסורים". חלק מילדיו ומנכדיו נפטרו ממחלות עוד בימי חייו, וכן אף אשתו הראשונה.

רבי נחמן היה, ללא ספק, אחד מגדולי המקובלים ואנשי הרוח שידעה היהדות מימיה, אבל, כנראה משום שלא חי בלוס-אנג'לס, חייו לא היו התגשמות החלום האמריקאי. הוא לא הפך לעשיר ולא נהיה בריא יותר או חי חיים ארוכים יותר בזכות היותו "קבליסט". הוא חי חיים קצרים, מלאי משמעות ואינטנסיביים עד מאוד. אינני יודע אם אחד מכוכבי הוליווד היה רוצה להתחלף איתו בדיוק, אבל הוא לא חפץ בחיים אחרים. זה בדיוק מה שהתאים לו. חייו היו מלאים, לא היה לו רגע דל. הוא חי עם אלהים עד למקום שבו לא יכול יותר לחיות בתוך הגוף, לדבריו, והיה חייב כבר להמשיך את דרכו הרוחנית ללא גוף.

אבל יש עוד פרט שאני לא רוצה לדלג עליו, עם כל אהבתי הגדולה לרבי נחמן: מסופר בכתבים שהסיבה שבגללה לא רצה רבי נחמן למות ולהקבר בארץ ישראל היא משום שרצה שחסידים רבים יבואו אל קברו לאחר פטירתו. באותם ימים כל החסידים חיו בתחומי רוסיה, אוקראינה ופולניה, וארץ ישראל היתה רחוקה וקשה לגישה. רבי נחמן אמנם השקיע מאמצים רבים כדי לזכות ולהגיע לארץ ישראל, כי ראה בכך חשיבות רוחנית רבה, אך מיד לאחר שהגיע לכאן הוא ביקש לחזור לעירו, כי השיג כבר את מה שרצה.
רבי נחמן לא רצה להיקבר בארץ ישראל, משום שהחסידים יתקשו לבוא אל קברו, ואילו באומן יהיה להם פשוט לבקר. כמאה שנים מאוחר יותר התהפך הגלגל. ברית המועצות רדפה את החסידים וכל המרחב הקומוניסטי העצום התרוקן בעקבות כך, ובעקבות השואה והמלחמה, מחסידים. "מסך הברזל" ירד ומנע מהחסידים שנותרו מלהגיע אל קברו, כי החסידים שנותרו חיו דווקא בארץ הקודש, בירושלים, ובניו יורק.

אילו היה רבינו נקבר בטבריה, למשל, היה קל מאוד לגשת לבקרו, אבל מי יכול היה להגיע לאומן?
האם רבי נחמן, עם כל גדולתו, ראה נכונה אל העתיד? מי יודע. נקודה למחשבה. אמנם כיום מתאפשרים מחדש הביקורים באוקראינה, וחברות התיירות והתעופה עושות מהעליה לקברו של רבי נחמן כסף טוב, אבל האם באמת זו הייתה כוונתו?

אני כותב את הדברים הללו פשוט משום הזילות המרובה שבה נמכרת הקבלה כיום בראש חוצות. מכונים ומרכזים ידועים מוכרים כל מה שניתן למכור בכסף עם תוית של "Kabbala" כאילו מי שיודע קבלה קרוב יותר להגשמת החלום האמריקאי: קרוב יותר להיות עשיר, צעיר לנצח, בריא ונוצץ.

לכן חשוב לי לספר קצת על גדולי המקובלים שעמדו בישראל, שאף אחד מהם כמעט לא נולד עם כפית של דבש בפה, ובטח לא חי כך או מת כך. הקבלה מעולם (!) לא הבטיחה לאף אחד שיש בה כדי לעשות את חייו למוצלחים במובן החומרי של המלה. היא בהחלט יכולה להביא אותנו לחיות חיים מלאי משמעות, חיים פתוחים לאלהים, חיים של אהבה ויראת כבוד לבורא ולבריאה, חיים טובים מאוד, אכן, אבל רק בעיניים רוחניות.

מי לנו גדול מן האר"י עצמו, שחי במאה השש עשרה ועלה ממצרים כדי ללמד תורה בצפת, אשר בנו הצעיר מת עליו בעודו ילד, והוא עצמו נפטר ממחלה בגיל 39 בלבד? ולרשימה זו ניתן להוסיף עוד דמויות רבות – כמו הרמח"ל למשל, שגם הוא נפטר בגיל 40 בלבד, וזאת אחרי שזכה להיות נרדף מרבית חייו על ידי הרבנים החשובים של איטליה (באותם הימים הם היו חשובים, היום מי היה יודע עליהם משהו אילולי נרשמו בהיסטוריה כאותם טיפוסים רבניים שדרשו בכל תוקף מהרמח"ל שלא ילמד ולא יכתוב עוד ספרי קבלה?).
את הדברים הללו חשוב מאוד, לעניות דעתי, לדעתולהבין היטב. ההיסטוריה היהודית מסובכת מאוד, ודברי ימיה של הקבלה אינם פשוטים. בימינו, כשהקבלה "נמכרת" בראש חוצות (ואני מאוד בעד הפצת הקבלה לרבים – כל עוד זה נעשה ביושר, בנאמנות ובעומק הראוי) כדאי מאוד להכיר יותר גם את תולדותיה, וללמוד על חייהם של גדולי חכמיה, ולא לקנות את ה-Kabbala בסופרמרקט של ההיצע הניו-אייג'י, כעוד שיטה שיכולה לעשות את חייך למאושרים…

1 הגב

התגובות סגורות.