הקבצנים והניצוצות

beggarsניצוצות של נדיבות לב

בתפיסה המיסטית של החסידות הקבצן מהווה סוג של דמות קדושה. כי מה באמת מקבץ הקבצן? הוא מקבץ ניצוצות של נדיבות לב. בצד החיצוני של החיים הוא מקבץ כמובן נדבות למחיתו, אבל בפן הפנימי של המציאות הקבצן מהלך ברחובות העיר ומאפשר לעוברים ולשבים לחשוף פתאום נקודה של טוב לב, ניצוץ של נדיבות לשמה. משום כך נתפס הקבצן כשליח של קדושה בעולם, הוא אוסף רגעים של נדיבות לב.

מה עוד יש בו בקבצן? הוא דמות הנמצאת בשולי החברה. יותר מכך – הוא מסמל את מה שכל אחד מאתנו מפחד שיקרה לו. כולם רוצים להצליח. כולם רוצים "להסתדר בחיים" וחרדים מאד מפני המחשבה של "שמא זה לא יקרה ולא אצליח להסתדר בחיים, מה יהיה אתי בסוף?" והנה בא הקבצן ומגלם עבורנו את דמות הנגטיב של כל שאיפותינו: את הכישלון, את הוויתור על האפשרות לפרנס עצמו "בכבוד". לכן הקבצן הוא דמות צל. דמות שמגלמת פוטנציאל מפחיד. אני לא רוצה להיות כמוהו, חס וחלילה. אבל כל אחד מאתנו יודע שהאופציה הזו קיימת במאגר האפשרויות של החיים. כולנו עלולים להיות יום אחד קבצנים המחזרים על הפתחים ומחפשים נקודות קדושות של נדיבות לב.

לחזר על הפתחים

ראו את המונח הזה "לחזר על הפתחים": כמה אני אוהב אותו. מורים רוחניים "מחזרים על הפתחים" כל הזמן. אנחנו מחזרים אחרי הנפשות ומנסים לפתות אותן להיפתח. אנחנו מחפשים, ממש כקבצנים, ניצוצות של פתיחה, וחוגגים כל רגע פתוח.

סיפורו של רבי נחמן מברסלב "מעשה בשבעה קבצנים" מתחיל במילים "אספר לכם איך היו שמחים". שמחת הקבצנים היא היא השמחה השלימה. זו שמחה שאיננה תלויה בדבר ואין בה לחץ. אין היא תלויה בזה שהכל יראה נכון. הקבצנים לא מנסים להרשים אף אחד. הם חופשיים מהצורך המלחיטץ הזה. הם פשוט "זורקים מסיבה" כמו שאומרים באנגלית Throwing a party, ומשתמשים לשם כך בכל מה שיש. אין להם צורך להציג הצגות של פרסונה מושלמת.

בשמחת הקבצנים הנערכת בשולי החברה יש שחרור עמוק, לכן היא קוסמת לנו. העשירים החוגגים במשתאות מפוארים אינם שמחים באמת. תמיד מקנן בהם הפחד האיום שמא הכל יקרוס פתאום, וכאיוב בשעתו ירדו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. אבל הקבצנים מתחילים מראש את השמחה שלהם בבור, ומכסים אותו בזבל. שמחתם שלימה ומשוחררת כי אין בה פחד:

"והלכו וחפרו בור גדול שיהיה מחזיק מאה אנשים, וכסו אותו עם קנים ועפר וזבל. ונכנסו לשם כולם, ועשו שם חתונה… והיו שמחים שם מאד מאד. וגם החתן והכלה היו שמחים מאד"

את הניצוצות הגבוהים ביותר ניתן למצוא דווקא במקומות הנמוכים ביותר, לימדה הקבלה. לכן אני בוחר לעבוד פעמים רבות עם דמויות הצל שלנו, עם הדחוי והבלתי מכובד, עם מה שהיינו רוצים שלא יתקיים בכלל – אך בו, דווקא בו, נמצאים אוצרות עמוקים מאד, למי שמסכים לחפש.

כדברי החסידים: "רצונך בלהבה? – חפש באפר!"

אוהד אזרחי.